רמב

(נו) וכמו שהוא בפרטי ג' עולמות בי"ע יש יתרון מעלה לעולם הבריאה על שארי העולמות במה שהן אצלו וסמוך להאין המהוה הבריאה, כן יובן בכלליות העולמות בג' בחי' אדם¹⁶⁰⁵ שאדם דבריאה היא בחי' א"ק¹⁶⁰⁶ שבודאי יש בו מעלה הנ"ל ביתר שאת ויתר עז על בחי' בריאה דפרטי' ועוד נוסף לזה הנה זהו בחי' מח' הקדומה¹⁶⁰⁷ כנודע שהיא הכוללת ומקפת כל פרטי' שנפרטו אח"כ, ויובן בהקדם תחלה פי' תי' אדם קדמון שלכאו' ה"ה שני הפכים¹⁶⁰⁸ אם זהו בחי' אדם איננו קדמון, שהרי האדם הנה הוא נברא כמו כל הנבראים דבי"ע וכמ"ש ויברא אלקים את האדם בצלמו¹⁶⁰⁹ כו', ואם הוא קדמון אינו בחי' אדם, שהרי קריאת שם קדמון הוא לשלול שאיננו נברא כנודע כו', וא"כ מהו שם א"ק ב' תיבות מורכבות שהם הפכי' זמ"ז, אך הענין יובן ע"פ מ"ש בצלמו בצלם אלקים¹⁶¹⁰ עשה את האדם¹⁶¹¹ שהפי' שהאדם נברא בצלם אלקים היינו כדוגמת ציור אדם שבאצי' דכתי' ועל דמות הכסא¹⁶¹² דמות כמראה אדם, אמנם באמת זהו על האדם שלמטה שנברא יש מאין, אך כאשר נדבר בכלליות העולמות הנה גם בחי' אדם דאצי' הוא רק בחי' אדם דעשי' שיש בחי' אדם דיצי' שגבוה מבחי' אדם זה, וכ"ש בחי' אדם דבריאה, ודעת לנבון נקל שכאשר האדם דעשי' הגשמי נעשה בצלם אלקי' כ"ש שאדם דעשיי' הרוחניות היינו בחי' כמראה אדם דאצי', ובחי' אדם דיצי' דכלליות נאצלו בצלם אלקי' היינו בחי' אדם דבריאה דכלליות שהוא בחי' א"ק כו', שבדברי רבינו ז"ל פי' א"ק מח' הקדומה והיינו שזהו פי' ב' תיבות המורכבי' אלו א"ק הנה הוא מח' הקדומה, שכאשר עלה ברצונו הפשוט¹⁶¹³ להאציל ולברוא העולמות ושיהי' בחי' אדם הנה תומ"י כשעלה אצלו ברצונו מיד נתהוה¹⁶¹⁴ וזהו בחי' אדם דבריאה דכלליות שכולל בתוכו כל האצי' וכל בי"ע ועש"ז נק' בשם אדם, אמנם אצל מי עלה זה במח' הנה זהו אצל אוא"ס, עצמותו ומהותו שלמעלה מגדר שם אדם כלל ולאו מכל אלין מדות איהו כלל, שהוא קדמון לכל הקדומים¹⁶¹⁵ לכן נק' בשם אדם קדמון היינו מה שעלה במח' הקדומה בחי' א"ק הזה, וכשם שהוא קדום כך מח' קדומה והוא קריאת שם שקראו