רלו

כמוכה¹⁵⁴⁸ עכ"ז ההפרש <76>

ּ בין נבראי' דעדאת"ג ונבראי' דעלמא דאתכסי', שהנבראים דעדאת"כ משיגין עכ"פ ומרגישי' שיש בחי' אין המהוה אותם, רק שאינם משיגים מהותו שזה א"א, שאם היו משיגי' מהותו לא הי' בבחי' מציאות יש ודבר כו', משא"כ הברואי' דעדאת"ג גם אחר ההתבוננות הם רק משיגים שיש דבר המחי' אותו אבל א"י כלל מהו מציאותו, ולפ"ז ההבדל שביניהם הוא בענין המציאות עצמו בין ידיעת המציאות להשגת המציאות כו'.

[kitzur_begin]קיצור. יושב אוהלים עדאת"כ ועדאת"ג, וכענין ים ויבשה, שכל מה שיש ביבשה יש בים, רק שברואי' שבים מובלעים כו' ועד"ז יובן ההפרש בין עלמא דאתכסי' לעדאת"ג.[kitzur_end]

(ג"ן) ויובן בתוס' ביאור ענין ב' בחי' דעדאת"כ ועדאת"ג, כמ"ש מבשרי אחזה¹⁵⁵⁰, שיש באדם ב' בחי' גילוי היינו בחי' מח' ודבור¹⁵⁴⁹, ששניהם הם אותיות שהם מגלים בחי' העלם השכל, אך מ"מ אינם דומים זל"ז, שבחי' המחשבה עם היות שהיא ג"כ מגלה העלם השכל עכ"ז אינה מגלה רק לגבי עצמו לבד, אמנם לגבי זולתו נשאר בבחי' העלם כמו שהי' תחילה, ולא בבחי' הגילוי כלל לזולתו, שהרי אנו רואים שכאשר יחשוב האדם באיזה עומק להבינו בטוב טעם ודעת המגלה לעצמו בחי' העלם השכל לא ידע זולתו כלל מהו מחשב, רק שיבין שהוא מחשב איזה דבר בעומק התבוננות השכל שזהו רק בחי' גילוי כללי לבד כו', והיינו כמו בחי' הגילוי שנודע לנו שיש דבר ההיא במציאות אבל אינו נודע לנו מהו, וכ"ש בפרטי' איך ומה היא כו', ועד"ז¹⁵⁵¹ כשרואה הא' שחבירו הולך בעומק המח' מבין שהוא מחשב איזה דבר שכל, שז"ע שנודע לו מציאותו, אבל אינו משיג גם קצת מהות מציאותו כו', משא"כ הדבור כל מהותו הוא בשביל הזולת דוקא שע"י הדבור ישיג זולתו ג"כ השכלת השכל שהשכיל החכם, מה שהוא בעצמו אין בכחו כלל להשכיל זה, רק שע"י הדבור נמשך ומתלבש שיבין הזולת ג"כ בחי' השכלה זו, ומה שיש בדבור שהוא לכאו' לצורך עצמו כמו מה שמצוה לעבדו שיעשה לו מלאכה פלונית שצריכה לו לצורך גופו או ממונו הנה באמת זהו מצד שעשיית הדבר ההיא יד¹⁵⁵² זולת באמצע לכן צריכין שיתגלה ע"י הדבור, אבל אם הי' עושה בעצמו הדבר ההיא לא הי' מצטרך כלל לבחי' הדבר שהי' יורד ממחשבתו ישר לבחי' המעשה למלאות רצונו מה שחפץ לעשות הדבר ההיא כו', שנמצא בחי' הדבור¹⁵⁵³ הוא רק לזולתו לבד, ומה שארז"ל ומתלמידי יותר מכולם שזהו לכאו' לצורך עצמו הנה באמת זהו מחמת שכאשר נשפל שכלו לזולתו אזי יוצא העלם שכלו יותר, מה שע"י עמקות המח' אינו צריך לזה וכמשנת"ל¹⁵⁵⁴ מזה באריכות שאינו דבר חדש כו', אמנם