רל

להניח פת לערב החצירות ולחברם יחד בכדי שלא ימצא שום פירוד ביניהם כלל ואז לא יקרב זר עליהם לקבל יניקה, וה"ז כמו מל"ת שדוחים יניקת החיצוני', ועכ"ז הוא בדרך קום ועשה היינו הנחת הפת לעירוב כו', וזהו בינה יתירה ניתנה באשה כו' אשר עי"ז עריבים דברי דודיך¹⁴⁹² יותר מיינה ש"ת כו' כמשנת"ל.

וביאור הדברים, כי הנה ב' רשויות דרה"י כשאין עירוב ביניהם היינו שאין ביניהם התכללות זהו ע"ד כמו ב' מדות כשאין ביניהם התכללות כו', והענין הוא דעם היות ששניהם הם רה"י, מ"מ מלבד שכללות ענין הגדר הוא ענין בחי' הגבורה, ובגמ' לענין מחיצה מאי מחיצה פלגותא¹⁴⁹³ שזהו מצד הגבורות לחלק בין השותפין, וע' במ"א בענין מה שלא נא' כי טוב בשני¹⁴⁹⁴ שבו נחלקו המים על¹⁴⁹⁵ רקיע המבדיל כו', ונת' שם מה שזה הי' בשני לפי שהוא בחי' הגבורה כו', והגם כי לענין חילוק השותפין ושני רה"י שסמוכים זל"ז כו' י"ל שזהו ענין בחי' גבורה שבחסד, או כמו ע"ד כלי החסד שמגביל בחי' אור החסדים כו', עכ"ז איך שיהי' הם מבחי' הגבורה שהכלים שרשן מהגבורה¹⁴⁹⁶ כנודע, ומלבד כ"ז הנה עצם חילוק הרשויות דשני רה"י שהם הבדל ב' <72>

ּ בנ"א ה"ז ג"כ מצד הגבורה כו', שה"ז היפך השותפין שהם מעורבין יחד בלתי מניעת הבדל ענין מה שהם ב' בנ"א, והמחיצה המחלקת להיות שני רשויות בנ"א, פועל שהם נחלקי' לשנים שיש בכאו"א כח הגדר והמחיצה שביניהם, וגם מלבד פעולת המחיצה הנה מצינו בדרז"ל בספ"ד דסנהדרין שממה"מ טבע כל אדם¹⁴⁹⁷ בחותמו של אדה"ר ואין אחד מהם דומה לחבירו כו' שחילוק צורה זו זהו בבחי' ציור החומר, שזהו בחי' הגבורה שכל התחלקות זהו מצד הגבורה (רק שענין הציור הוא בחי' התכללות ג' בחי' שז"ע בחי' יופי¹⁴⁹⁸ כו', כמ"ש במ"א), וע' בהרמב"ם ובספרי המחקר בענין חילוקי הדיעות והטבעי' שיש בבנ"א¹⁴⁹⁹ כו', שכ"ז מצד כח הגבורה, ולכן בענין רשות היחיד שהוא ז"א כמ"ש במאו"א¹⁴⁹⁹ אות רי"ש סעי' ך"ב, ובז"א רובו חסדים¹⁵⁰⁰, ובפרד"ס¹⁵⁰¹ בערך רשות¹⁵⁰² כ' רה"י המל' בהיותה מתייחדת לבעלה נק' רה"י רשות ליחידו ש"ע, עכ"ז אינו דומה רה"י אחד לחבירו לפי שבזה מתגבר בחי' א' נגד רשות חבירו, וגם כי עצם חילוק