רה

מהעלם דעדאתכ"ס לבחי' הגילוי, וזהו ע"י השיר שהיו אומרים על היין שהוא בחי' בינה, ושהי' כנוס עצור ואגור בענבי' תחלה ויצא מהעלם אל הגילוי לכן פעולתו שע"י שיר הלוים על היין יצא העלם בחי' עדאת"כ אל בחי' הגילוי, וזהו יין המשמח אלקים ואנשים שמביא בחי' האלקות לידי גילוי לאנשים, והיינו <56>

ּ ע"י הבינה שמבין ומשיג גדולת ה' שעי"ז תתלהב נפשו בה' אחד, וכמו יין הגשמי שמביא וגורם השמחה וגילוי ההעלם, וכאמרם ז"ל נכנס יין יצא סוד שמה שהי' אצלו בסוד כמוס ונעלם יוצא ע"י היין לגילוי כו', ונמצא כי עבודת הלוים בשוררם שירה על היין ה"ז כדוגמת המועדים שכמו המועדים¹¹⁸⁹ הם גילוי השמחה כמ"ש מועדים לשמחה¹¹⁹⁰ כן ע"י שיר הלוים שמשוררים על היין נמשך ג"כ השמחה, ועכ"ז יש הפרש ביניהם, והוא עד"מ אדם שמתפעל ושמח מאיזהו דבר אעפ"כ יכול להיות השמחה וההתפעלות אצלו בהעלם מזולתו, והיינו שיהי' תוכו רצוף חדוה ושמחה ואינו גילוי לעין כל, אבל כשנתפעל ונשמח מאד מאיזהו דבר אזי בולט ויוצא לחוץ עד שנראה שמחתו לעין כל ומרנן ומרקד ברגל ומטפח בידיו כמו בשמחת נשואין, או מחדות¹¹⁹¹ ושמחת יו"ט שלכן אומרים והשיאנו ביו"ט¹¹⁹² שלהיות גילוי השמחה אז בתוקף מאד נעלה אינה יכולה להיות בהסתר כלל מרוב גדולת השמחה, ועד"ז יובן בשיר הלוים ג"כ שעם היות שע"י שמשוררים על היין נמשך גילוי השמחה שמתפעל מבחי' גילוי גדולת א"ס ב"ה עכ"ז ה"ה מתיישב בכלי שזה נחשב לקצת העלם להיות כי אור השמחה מתלבש בכלי, והכלי מגבילתו, אבל במועדים השמחה בוקע הכלי והאור יוצא לחוץ שמחמת ריבוי ותוקף האור הנה האור בוקע את הכלי כו' ויוצא לחוץ להיות נראה לכל מחמת רוב גדולת השמחה וריבוי גילוי ההעלם וע' בלק"ת בד"ה ה' לי בעוזרי¹¹⁹³, וכמו שא"י היא ארץ זבת חלב ודבש¹¹⁹⁴ שמחמת תוס' האור אין הכלים מגבילי'¹¹⁹⁵ השפע לכן זבת חלב ודבש כו'.

וכמו שענין השמחה בגשמיות הוא שמרנן ומרקד ברגליו שהוא ברעש כו' כן ויותר מכן הוא הרינון והריקוד ברוחניות בשירות ותשבחות לפני ה' ע"ד מש"א והאופנים וחיוה"ק ברעש גדול¹¹⁹⁶, רק שבאופנים נת' במ"א שזהו מפני העדר השגתם¹¹⁹⁷, וכאן זהו מפני גילוי ההשגה כנ"ל.

[kitzur_begin]קיצור. בינה אם הבנים שמחה, שעיקר השמחה כשמבין בטוב ההשכלה אבל כשעדיין בבחי' ברק המבריק לא שייך שמחה, וזהו שיר הלוים ועבד הלוי[kitzur_end]