ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"אמאמריםוירא העם וינועו כו' בינה יתירהקפה

קפה

[kitzur_begin]קיצור. ענין היחוד בעבודה שיומשך מבחי' קוב"ה מה שהוא קדוש ומובדל יומשך בגילוי תוך הלב הגשמי, וע"י אתעדל"ת זו נמשך יחוד קוב"ה ושכינתי', ובחי' הארת הק"ו נק' שכינה לגבי עצמיות אוא"ס.[kitzur_end]

(למ"ד) והנה נודע כי בחי' החכמה נק' קדש, וכמ"ש בזח"ג אמור דצ"ד ע"ב בענין קדש מלה בגרמה היא, והיינו שאפי' אם לא הי' בורא כל העולמות כלל הי' שייך בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא, משא"כ בחי' המדות דחו"ג אינם שייך אא"כ יש זולת969, והיינו ענין הנבראים, וכעין זה כמדומה שפי' בפרד"ס970 במעלת ג"ר על ז"ת968, ומבשרי אחזה שענין היות האדם חסדן או רחמן לא יתכן כ"א כשיש על מי להתחסד או להתרחם, ובלתי זאת מתבטל כל ענין מדות אלו, שלא יתכן לומר שמתחסד על עצמו או שמרחם על עצמו, והגם כי ענין השפעת החסד או הרחמים ה"ז פעולת המדה ולא עצם המדה כו', מ"מ כאשר לא יש פעולת המדה עם היות שיכול להיות עצם המדה, אמנם מפני העדר פעולתה איננה ניכרת כלל, שהרי בלתי ההשפעה או מה שמדבר בעניני השפעה שג"ז מוכרח להיות לזולת בשביל זולתו, אינו ניכר כלל בין מי שהוא ותרן גדול, ובין מי שהוא כילי ביותר, ונמצא שבהעדר הזולת שלא יש פעולת המדות ה"ז כאלו המדה עצמה לא הי' ולא נברא כלל, משא"כ בבחי' החכ' שאינו מוכרח כלל לומר שכשלא יש למי להשפיע אזי אינו משכיל כלל, שלא כן הוא שהרי יכול לישב בדד יחידי ולהשכיל השכלות גדולות ועצומות, ועם היות שמתלמידי יותר מכולם, באמת א"ז דבר חדש לגמרי כ"א שע"י הדבור מאיר ממקור השכל יתרון בגילוי השכל שז"ע בינה יתירה שיש באשה בחי' הדבור כנ"ל971, אבל בענין ההשכלה הלא מצינו בגדולי הראשונים שהיו מתבודדי'971 בכדי להשכיל ולהתבונן בהתבוננות בגדולת ה', וכמו שהשבטים היו רועי צאן972 והיו יושבין בשדות בכדי שלא יבלבלו להם התקשרות השכל ורעו"ד לאלקות כו', וכמו שמצינו ברשב"י שבהיותו יושב יחידי רק עם בנו ר"א973 במערה ניתוסף לו חכמה על חכמתו בלימוד תורתו עד שמתחלה כשהי'

הערות

  1. 969. המדות. . אא"כ יש זולת : ראה גם אוצרות חיים בתחלתו. הובא בלקו"ת מסעי צג, רע"א. סה"מ תרל"ב ח"א ע' צ. וש"נ. תרל"ח ס"ע שצ. וש"נ. המשך וככה תרל"ז פכ"ח. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי הערה 261.
  2. 970. כמדומה שפי' בפרד"ס : כ"ה גם בביאוה"ז כאן. באוה"ת שבועות ע' פו[ednref_124_ב] מציין: בספר אור נערב להרמ"ק בחלק ששי רפ"ג (ומעתיק לשונו בשינוי). בהמשך וככה כאן: כמבואר בפרד"ס. בסה"מ תרל"ב ח"א ריש ע' קלה מציין: ופי' בפרד"ס ש"ח פט"ו. תרע"ח ע' רעו.
  3. 968. והנה. . ז"ת : לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקסג בשינויים.
  4. 971. בחי' הדיבור כנ"ל : פי"ז.
  5. 971. בגדולי הראשונים שהיו מתבודדי' : ראה גם לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ ובהערה 25.
  6. 972. שהשבטים היו רועי צאן : וישב לז, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קצב. תקע"א ע' פח. סה"מ תרכ"ט ע' קעב. וש"נ. ע' רפא. וש"נ.
  7. 973. ברשב"י. . עם בנו ר"א : ראה שבת לג, ב. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ על יד הערה 30. סה"מ תרל"ח ע' יד וע' תקיח. וש"נ. עטר"ת ע' תז. ש"ת ע' 82. מאמר ד"ה בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה ש"מ טבת תשח"י. [edn_124_ב] נדפס גם באוה"ת פינחס ע' א'קצג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.