קפב

תחלתן בסופן⁹²⁹ שבסוף דוקא יש כוונת נעיצת התחילה יותר מבבחי' ראש המתפשט כמ"ש מזה במ"א בד"ה ועמדו רגליו על הר הזתים⁹³⁰ ובכ"ד, והיינו כי שם ב"ן שרשו למעלה משם מ"ה⁹³¹, ומפני כי האבות הטעימן מעין עוה"ב לכן הי' אצלם גם בחי' זו שקיבלו מהאמהות כו', והגם כי בודאי האמהות היו מקבלים מהאבות, עכ"ז גם האבות קיבלו מהם, וכנודע שיש ב' בחי' מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, <41>

ּ שמלמעלמ"ט היינו האבות משפיעים, אבל מלמטלמ"ע היו האמהות משפיעים בדרך או"ח והאבות היו מקבלים כו', כי כן מדות דקדושה הם⁹³² בבחי' נתב"ס וסוב"ת, ושני בחי' אלו למטה הם תורה ומצות שבבחי' א' תורה גדולה יותר וכמארז"ל גדול תלמוד⁹³³ שמביא לידי מעשה, והיינו שע"י בחי' חכמת התורה יודעים האיך לעשות המצוה כידוע, ואם אין עושים כן רק באופן אחר אין זו מצוה כלל, ובבחי' אחרת המצות גדולות יותר שהרי מזה עצמו מוכח ממה שאמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שכל מעלת התלמוד הוא מפני שמביא לידי עשיית המצות, א"כ מובן שלבסוף בחי' מעשה המצות גדול יותר⁹³⁴ כו', ולא המדרש עיקר אלא המעשה⁹³⁵, והיינו מפני ששרש המצות הם בבחי' כת"ר תר"ך עמודי אור כידוע שתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הם תר"ך ששרשם בבחי' הכתר, וכתי' והחכ' תחי' בעליה שעם היות שהחכ' תחי' היינו שע"י החכ' יודעים האיך לעשות המצוה עכ"ז המצות הם בעליה דחכ'⁹³⁶, והיינו מפני כי שרשם גבוה יותר וכנ"ל, והנה התורה נק' הר דכתי' ישאו הרים שלום, ושלום הוא בחי' תורה כמ"ש או יחזיק במעוזי⁹³⁸ יעשה שלום כו' וארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום⁹³⁹ כו', וזהו מדלג על ההרים בזכות התורה, ועכ"ז הוא רק דילוג ברגל א' בחי' אהבה לבד, מקפץ על הגבעות הם בחי' המצות כמ"ש וגבעות בצדקה⁹³⁷, וע"י בחי' המצות מקפץ בשתי רגליו היינו ב' הבחי' דאהוי"ר כו', והיינו מפני שהמצות שרשם למעלה יותר לכן ע"י יוכל להיות גם גילוי בחי' היראה⁹⁴⁰ כו', ונמצא מובן כי בזאת דוקא יבא אל הקדש בחי' יר"ע, שזהו ע"י זאת בחי' מל'