ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"אמאמריםוירא העם וינועו כו' בינה יתירהקפ

קפ

לעולם⁸⁹⁸, והיינו למעלת העולם⁸⁹⁹ ע"ש אאלפך חכ' אאלפך בינה⁹⁰⁰, ויובן בהקדם מארז"ל)

(ךח) בינה יתירה ניתנה באשה יראת ה', עפמ"ש נקבה תסובב גבר⁹⁰¹, שלע"ל יתגלה בחי' זו, ועכשיו ישנה בבחי' היראה שנק' בשם אשה, דהנה כתיב כימי צאתך מאמ"צ⁹⁰² אראנו נפלאות, דעם היות שהגילוי דלע"ל יהי' גילוי יותר מיצ"מ שלכן אמרו וכי מזכירים יצ"מ לע"ל⁹⁰³, עכ"ז יהי' ע"ד כמו ביצ"מ, והענין הוא דביצ"מ כתי' קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים, שהי' הגילוי בבחי' דילוג ולא כסדר המדרגות כן לע"ל יהי' ג"כ בבחי' דילוג, אבל בזאת יהי' יתרון בחי' הגילוי דלע"ל על הגילוי דיצ"מ, שלע"ל יהי' הדילוג בבחי' קיפוץ וכמ"ש מקפץ על הגבעות⁹⁰⁴, ושרש ההפרש⁹⁰⁵ הוא שדילוג הוא ברגל א', וקיפוץ הוא בשני רגלים⁹⁰⁶, שמקפץ בב' רגליו בב"א ממקום למקום.

והענין הוא דכל בחי' דילוג הוא הארה גדולה שבאה מלמעלה שאינה יכולה להתגלות כ"א בבחי' רגל לבד, כי מלבד שכל בחי' הגילוי אפי' כסדר המדרגות הוא רק בחי' אחרונה שנק' נה"י ובחי' רגל כו', הנה דעת לנבון נקל⁹⁰⁷ שבחי' הגילוי שבא בבחי' דילוג שהוא שלא כסדר המדרגות א"א להתגלות כ"א ע"י בחי' רגל כו', וכמ"ש ועמדו רגליו <40>

ּ כו', וכתי' והארץ הדום רגלי⁹⁰⁸, וכתי' ויראו את אלקי ישראל⁹⁰⁹ ותחת רגליו, שהגילוי מה שהי' ומה שיהי'⁹¹⁰ זהו מבחי' רגל, ויש ב' רגלים היינו ב' בחי' קו הימין וקו השמאל שהם אהוי"ר, וזהו מדלג על ההרים שהוא בחי' דילוג ברגל א' היינו גילוי בבחי' אהבה, ומקפץ על הגבעות שהוא בחי' דילוג הנק' קיפוץ שהוא בשתי רגלים זהו כשנמשך גילוי בחי' יראה, וע"ז אמרו ובמורא גדול זה גילוי שכינה⁹¹¹ בחי' מל' דא"ס, והגם שגם ביצ"מ הי' ג"כ גילוי בחי'

הערות

898. אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
899. קדמה. . למעלת העולם : ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו על יד הערה 51. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אריב"ל הנהו ך"ו הודו על יד הערה 56. פיה"מ יב, ג ואילך. מאמרי אדה"א תקע"ז ע' קלו. סה"מ תרל"ח ע' טז. וש"נ.
900. אאלפך חכ' אאלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
901. נקבה תסובב גבר : ירמי' לא, כא.
902. כימי צאתך מאמ"צ : מיכה ז, טו.
903. וכי מזכירים יצי"מ לע"ל : ראה ברכות יב, סע"ב. מכילתא בא יג, ג.
904. קול דודי. . ההרים. . מקפץ על הגבעות : שה"ש ב, ח.
905. ההפרש : להבא לקמן ראה לקו"ת שה"ש טו, סע"ב ואילך. ומקרוב לסיום פיסקא זו הוא ע"פ לשון לקו"ת שם טו, ג בהוספות ושינויים (צויין אליו באוה"ת שה"ש כאן ח"ב ע' תלו).
906. שדילוג הוא ברגל א' וקיפוץ הוא בשני רגלים : אהלות פ"ח, מ"ה ובפיה"מ ורע"ב שם. ראה (בנוסף ללקו"ת כאן) גם הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רצב. במדבר ח"א ע' מו. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 18 כותב: וע' בד"ה ששים המה מלכות [לקו"ת שה"ש מב, ב] וצ"ע.
907. דעת לנבון נקל : משלי יד, ו.
908. והארץ הדום רגלי : ישעי' סו, א.
909. ויראו את אלקי ישראל : משפטים כד, י.
910. שיהי' : בהמשך הנדפס ליתא. וכנראה שזהו טעות המעתיק.
911. ובמורא גדול זה גילוי שכינה : תבוא כו, ח ובספרי שם. הגדה של פסח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.