קעה
נגד בחי' הביטול לאלקות בגסות רוחו רצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים שהם בבחי' הביטול להיותם מחשיבים אותו ית' לאלקה, שזהו היפך הגסות והישות שלו, ואם היו כופרים ח"ו לא היו עושים להם כלום851 שהרי לא גזר רק על היהודים, אך כולם כא' לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו ומסרו נפשם על אחדותו ית' וזהו בחי' ביטול ממש, ובחי' זו ישנו בכאו"א אפי' בקל שבקלים852 יכול למסו"נ853 שלא יהי' נפרד854 מאחדותו ית' בשום אופן בעולם, ומה שעובר על שארי עבירות זהו מפני הרוח שטות שמכסה על האמת ומטעה אותו כו' לחשוב שאינו נפרד מיחודו ואחדותו ע"י עבירה ההיא כיון שלובש טלית ומניח תפילין. והנה בחי' אהבה המוסתרת שממנה נמשך מס"נ זה היא למעלה מן הדעת, ולכן לא נז' בתורה טעם על מס"נ855 רק על אהבה נא' טעם כמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך, והרי מס"נ הוא היפך טעם הזה להשליך חייו מנגד, אלא הענין הוא שאינו שייך טעם ושכל על מס"נ, להיותו נלקח מלמעלה מהשכל ולמעלה מהדעת, כי הנה פי' כי הוא חייך היינו מה שהוא ית' ממכ"ע וסוכ"ע שעי"ז מחי' ומהוה כל עולמים, ונת' במ"א דבחי' ממכ"ע <37>
ּ וסוכ"ע857 הוא רק הארה856 לבד, וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו858, אבל מהותו ועצמותו אינו בגדר עלמין כלל אפי' להיות סובב וממלא לעלמין, כי לא זה הוא עיקר האלקות מה שהעולמות מתהוים ממנו859 ומקבלים חיותם ממנו ית', שהרי אתה הוא קודם שנבה"ע860 ואתה הוא לאחר שנבה"ע861 בשוה ממש, שגם אלו לא הי' בורא העולמות הי' הכל שוה לפניו ית' אלא מה שמחי' ומהוה העולמות זהו רק הארה ממנו ית', וכמ"ש במ"א שלכן נק' הבריאה יש מאין, שבחי' התהוות היש הוא רק ע"י הארה לבד שנק' אין לגבי
הערות
- 851. ואם היו כופרים. . כלום : ראה (בנוסף לתו"א כאן צט, ב. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלא. ע' קמ. אוה"ת מג"א ע' רצא). לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 72. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תנב. וש"נ. ש"א ב, ב ובהערה 28. סה"מ מלוקט ג' ע' סח. וש"נ.
- 852. בקל שבקלים : ע"פ ר"ה כה, ב. תוספתא שם ספ"א. קה"ר פ"א ד [ד]. רש"י ויצא כט, כא.
- 853. בקל שבקלים יכול למסו"נ : ראה תניא פי"ח. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קלד. וש"נ. לקו"ש חנוכה כרך ג ע' 818 בהערה. סה"מ מלוקט ד' ע' קפח בהערה.
- 854. שלא יהי' נפרד : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 34.
- 855. לא נז' בתורה טעם על מס"נ : ראה (בנוסף לתו"א כאן. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלב. ע' קמ. אוה"ת מג"א ע' רצא). לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 77 ואילך: ציווי. לקו"ש אמור כרך יב ע' 212 ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תמה. וש"נ. ש"א צ, ב ובהערה 29. לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פכ"א על יד הערה 585.
- 857. ממכ"ע וסוכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
- 856. ונת' במ"א דבחי' ממכ"ע וסוכ"ע. . הארה : ראה תו"א כאן צח, ב. לקו"ת אמור לא, ג. לעיל מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול על יד הערה 49. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ויאמר משה אל העם אל תיראו על יד הערה 36.
- 858. כי נשגב שמו לבדו : תהלים קמח, יג.
- 859. לא זה הוא עיקר האלקות מה שהעולמות מתהוים ממנו : ראה תו"א כאן ובהנסמן במ"מ לשם.
- 860. אתה הוא קודם שנבה"ע : ראה תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
- 861. ואתה. . שנבה"ע : ניתוסף ע"פ המשך הנדפס.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.