קעג
הראב"ד820 והרמב"ן821 פי' בא"א819, הוא מושק816 הנז' בגמ' פ' כיצד מברכין823 שהוא דם חי' ידוע817 שנקרש בחטוטרות שבצוארה822 ונעשה בושם הנק' מור, ובעבודה בנה"א824 היינו בחי' אתכפיא ואתהפכא ממרירו למיתקא825 כי הדם הוא נפש826 החיונית נפש המתאוה, וכשמהפך תאוותיו הבהמית מתענוגי עוה"ז להיות כל חפצו ותענוגיו בה' ז"ע שנעשה ממנו בושם, ועד"ז יש לפרש מחלוקת הפוסקים במור הנ"ל, שרבינו יונה828 מתירו אפי' באכילה827 ויש אוסרים אותו באכילה829, מפני דס"ל שלא נתהפך רק ריחו אבל גופו אסור באכילה, והרר"י ס"ל <36>
ּ שחזר לגמרי להיות היתר, וכמ"ש בטוא"ח סי' רי"ו, ומחלוקת830 ע"פ חסידות י"ל שתלוי בענין הנז' בגמ' יומא דפ"ו ע"ב גבי תשובה אם זדונות נעשו כשגגות או כזכיות, ושניהם ענינם אחד הוא שהרע נהפך לטוב, והנה חי' הנק' ידוע הוא ידעוני830 הנז' בתורה שהוא מחיות הטמאות831 שהם מגקה"ט832 ועז"נ833 ושואל אוב וידעוני834 ודורש אל המתים, ולכן זה שיהי'835 הבשם הלז מותר אפי' באכילה זהו ע"ד כמו שבתשובה מאהבה הזדונות נעשו כזכיות שהרע נהפך לגמרי להיות טוב ממש, וע"ז אמרו מקום שבע"ת עומדי'836 אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם, אבל בתשובה
הערות
- 820. הראב"ד : ראה הל' כלי המקדש פ"א, ה"ג. ראה גם תור"י לברכות שם ד"ה חוץ. בהערה הבאה.
- 821. הרמב"ן : תשא ל, כג.
- 819. רק. . בא"א : בתו"א כאן: (רק. . בע"א).
- 816. ומור זה לדעת הרמב"ם. . הוא מושק : ראה שם הל' כלי המקדש פ"ב, ה"ד: ומוסק (ובכס"מ שם). פ"א, ה"ג: המור הוא הדם הצרור בחי' שבהודו (ובכס"מ ורדב"ז שם). הל' ברכות פ"ט, ה"א (ובכס"מ שם). פיה"מ כריתות פ"א, מ"א (מהדורת קאפח). רמב"ן שנסמן בהערה 821.
- 823. פ' כיצד מברכין : ברכות מג, א. וראה שו"ע אדה"ז דיני בשמים להבדלה סרצ"ז, ס"ג. סידור סדר ברה"נ פי"א, ס"ה.
- 817. ומור זה. . דם חי' ידוע : ראה (בנוסף לתו"א כאן) לקו"ת נשא כא, א. כב, ד[ednref_111_א]. שה"ש לב, סע"א. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ס"ע מז. (הנחות ודרושי כ"ק אדה"א) סידור שער התפלה כז, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' קצה וס"ע רא[ednref_112_ב] ואילך. תקע"א ע' קלד[ednref_113_ג]. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תפח. נ"ך ע' שפו. תו"ח ויקהל ח"ב תה, ג: מדם חי' ששמה ידו"ע שנק' מו"ר. (גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ) מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלטג וע' קמג. אוה"ת נח ע' 120. (וראה גם תשא ס"ע א'תתקמג ואילך). מג"א ע' רצא[ednref_114_ד] ביאוה"ז נח כרך א' ע' יח. סה"מ מלוקט ב' ע' קכג.
- 822. מושק. . דם חי' ידוע. . בחטוטרות שבצוארה : ראה תור"י לברכות שם ד"ה חוץ. אבל באב"ע שם (לדעת רס"ג): נעשה בגרון הצבי. וברמב"ן שם: נצרר בבטן החי' הדומה לצבי הידועה בארץ הודו. ובאבודרהם שער השביעי ברכת הריח (ע' שלח): והמוסק. . בצואר חי' צורתה כצורת הצבי. . ויש לו כמו כיס בצוארה. . תחילה כעין דם ואח"כ חוזר ונעשה מוסק. ובחומר בקדש — תפא"י — פ"ב אות סה: מור. . המוסק הוא משוס. . מיץ המתקבץ בכיס שבין ירכי החי' הנקרא משוס טהיער. . ראיתי אותה. . ככלב בינוני והיא חי' טמאה.
- 824. בנה"א : בהמשך הנדפס: בנפש האדם.
- 825. ואתהפכא ממרירו למיתקא : ראה זהר בהקדמה ד, א.
- 826. כי הדם הוא נפש : פ' ראה יב, כג.
- 828. יונה : בהמשך הנדפס ליתא — וכנראה טעות המעתיק (ראה בסמוך בפנים). בתו"א כבפנים.
- 827. שרבינו יונה. . באכילה : לברכות שם ד"ה ורבינו מאיר הלוי. וראה גם רמב"ן תשא שם. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלד.
- 829. ויש אוסרים אותו באכילה : רמ"ה[ednref_115_ה] ברבינו יונה שם. מאמרי אדה"ז תקע"א שם.
- 830. ומחלוקת : בתו"א שם: ומחלקותם.
- 830. ידוע הוא ידעוני : ראה רש"י קדושים יט, לא. פ' שופטים יח, יא. פרישה לטור שם אותיות ה-ו.
- 831. ידעוני. . מחיות הטמאות : ראה חינוך מצוה תקיד. אנציק' תלמודית מערכת ידעוני ס"ע כ ואילך ובהערות 11-10. ברמב"ם הל' ע"ז פ"ו, ה"ב: עוף ששמו ידוע. ראה אנציק' שם ע' כא ובהערה 12. לקו"ת שה"ש סידור הנחת הר"מ הנחות הר"פ תקס"ז ע' רב שנסמנו בהערה 817. בתו"א כאן: מקליפות הטמאות. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 58.
- 832. מחיות הטמאות שהם מגקה"ט : ראה תניא ספ"ו.
- 833. ועז"נ : בהמשך הנדפס: ועד"ז — וכנראה טעות המעתיק. בתו"א: וכמ"ש.
- 834. ושואל אוב וידעוני : פ' שופטים יח, יא.
- 835. שיהי' : בהמשך הנדפס: שהי'. בתו"א כבפנים.
- 836. מקום שבע"ת עומדי' : ראה ברכות לד, ב. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח שמות ח"א מא, א. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ס"ע יח. [edn_111_א] ובהנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז בבוך 1066 ע' פז : הדם חי' טמאה ששמה ידוע. [edn_112_ב] ושם ע' רב : מחי' הנק' ידועה. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 56. [edn_113_ג] וכן צ"ל ברשימת המאמרים שם ע' שיב בהערות. [edn_114_ד] ושם : דם חי' ידוע שנק' רש [וצ"ל: שנקרש]. [edn_115_ה] ברא"ש לברכות שם הובא גם בשלטי הגבורים שם : הרז"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.