קסג

עילה ועלול⁶⁸³ רק כמו בחי' יש מאין, כי בחי' האין שממנו תמצא החכ' הוא למעלה ממדריגת החכ' והוא כמו⁶⁸⁴ עד"מ באדם כשנופל לו איזה המצאה וסברא חדשה אזי מתמלא תענוג, ומזה אנו רואים שבחי' תענוג הוא למעלה מבחי' חכמה דהיינו שהוא מקור החכמה⁶⁸⁵ ולכן בתחלת התחדשות הסברא יהי' הענג גדול להיות כי רגע זו יצאה ונמשכה החכ' ממקורה התענוג, לכן מאיר בה אור התענוג, משא"כ כשמתיישן אח"כ אינו מתענג כ"כ מהסברא שכבר נתרחקה ממקורה שהוא התענוג, וכמו"כ למעלה בחי' תענוג העליון הוא מקור החכמה, וזהו מאין תמצא, מאין הוא בחי' ענג, וזהו שנק' חכמה ראשית שהוא בחי' מקבל מבחי' ראש הוא <30>

ּ התענוג עליון שנק' ראש אותיות אשר⁶⁸⁶ שהוא לשון אושר ותענוג⁶⁸⁷ וכמו באשרי כי אשרוני בנות⁶⁸⁸, אשרי יושבי⁶⁸⁹ כו'.

והנה בברכת המצות אנו מברכים אשר קב"ו, שע"י המצה אנו ממשיכים מבחי' אשר שהוא בחי' ענג העליון, וההמשכה היא בח"ע וח"ת שהם בחי' יחו"ע ויחו"ת⁶⁹⁰ שנמשך בהם מבחי' ענג העליון, וזהו פי' הברכה בא"י אלקינו הוא בחי' יחו"ע דחו"ב דאצי', ואח"כ מלך העולם הוא בחי' יחו"ת, וממשיכים להם מבחי' אשר בחי' ענג העליון והוא ע"י שקדשנו במצותיו דהיינו ע"י קיום מעשה המצות הגשמיי' בבחי' אתכפי' ואתהפכא לברר בירורי נוגה, שעי"ז דוקא ממשיכים גילוי התענוג העליון, וזהו חכמות כשנתלבשו בחוץ דוקא אזי תרונה מחמת גילוי התענוג עליון בחכמה כו', ונמצא מובן כי בינה יתירה ניתנה באשה בחי' ח"ת שעם היות שזהו הארה מבחי' ח"ע עכ"ז עי"ז נמשך תוס' אור בח"ע שהרי עי"ז דוקא תרונה כו'.

[kitzur_begin]קיצור. חכמות תרין ח"ע וח"ת, חכ' תתאה היא הארת ח"ע שנתלבשה במעהמ"צ לברר בירורי נוגה ועי"ז תרונה, כי ח"ע דאצי' היא ראשית שמקבל מראש אותיות אשר, ובברכת המצות מברכים אשר בחי' תענוג שנמשך בחו"ב יחו"ע ויחו"ת כו', ונמצא כי בינה יתירה באשה דוקא יותר מבאיש כו'.[kitzur_end]

(ךג) והנה בזח"א קמ"א ב' ע"פ חכמות בחוץ תרונה, ת"ח חכמה עילאה איהי סתימא דכל סתימין, ויש לפרש דמיירי בח"ס ובחכ' דאצי'⁶⁹¹ ע' מק"מ