קנו

מפנימיות הכלים⁵⁹⁷, אלא שעיקר הנשמה הוא למעלה, וע"ז אמרו אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי⁵⁹⁸, רק הארתה מלובשת בגוף, ואיך ממשיך מבחי' המזל שאין מזל פי' בחי' אין הוא המזל⁵⁹⁹ כו' ע"ז אמר דהע"ה לךכו' בקשו פני⁶⁰⁰, פי' פנימיות שלי היינו עצמיות פנימיות נקודת הלב ברעו"ד שהוא בבחי' הסתר והעלם וצריך לבקש ולחפש אחרי' ולהוציאה מהעלם אל הגילוי.

והנה להבין קצת מהו שרש ענין גילוי עצמיות נקודת הלב, דלכאו' אינו מובן כ"כ ההפרש <26>

ּ מאחר שגם הארת נקודת הלב היא מבחי' סוכ"ע כנ"ל, וא"כ מנלן לעשות מדרגות כ"כ בנקודת הלב שבאדם בין עצמיות ובין הארה כו', אך הענין כמ"ש הרמ"ז ר"פ משפטים דצ"ד ע"ב⁶⁰¹ בשם ספר הגלגולים שיש ג' בחי' בנשמות א' היא נר"נ מבחי' בי"ע, ב' נר"נ מבחי' אצי' שבפנימיות בי"ע, ג' מסוד אצי' בעצמו. והנה חיצוני' הלב שהוא נלקח ונמשך מן הדעת וההתבוננות זהו בחי' הא' דהיינו נר"נ דבי"ע עצמן כי בינה מקננא בכורסי'⁶⁰² שהוא עולם הבריאה כו', ועצמיות נקודת הלב אשר למעלה מעלה מטעם ודעת המושג זהו בחי' הג' שהוא אצי' עצמו כי אצי' בכלל הוא בחי' חכ'⁶⁰³ ומוחין דאבא הוא למעלה מהבינה והדעת, וז"ע רובע ישראל שנת' במ"א שהבחי' הרביעית היא בחי' אצי'⁶⁰⁴. ומעתה מובן היסוד לעשות מדרגות בנקודת הלב שבאדם בין עצמיות נקודת הלב ממש שזהו בחי' גילוי והמשכה ממל' דאצי' העליון עצמה, ובין הארת נקודת הלב שהיא ג"כ מבחי' אצי' אלא שזהו מהארת אצי' שבבי"ע וכנ"ל בחי' אצי' שבפנימיות העשי' או שבפנימיות יצי' ובריאה, שהוא הארה מאצי' העליון ולכן נק' הארת נקודת הלב, וע"כ פעולת גילוי הארה זו הוא להפך לבושי מחדומ"ע שהן הן מבחי' בי"ע⁶⁰⁵ עצמן כנודע וע"י הארת האצי' שבשרשן דהיינו בבי"ע מהפכם, אבל להפך עצם השכל ומדות צ"ל מפנימיות נקודת הלב עצמה שמבחי' אצי' העליון כו'. ומעתה מובן ג"כ איך שנקודה זו דנקודת הלב ישנו בכאו"א מישראל שהרי גם בנפש שמבחי' עשייה