קמו
וכמארז"ל מן הארץ לרקיע434 מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע כו' רגלי החיות כו' אבל לגדולתו אין חקר פי' ולגדולתו בעצמו אין שייך ל' גדולה, רק שבמקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו435 שאצלו ית' בחי' הגדולה לענוה נחשבת כי436 לשון גדולה נופל על התפשטות אור בבחי' א"ס ואין קץ כו' ולא על מקור האור וחיי החיים שהוא מתגדל437 על דבר שהוא כאין ואפס ממש, וזהו לך ה' הגדולה438 פי' כי מדת הגדולה היא רק בחי' הארה שנתהוה ממך וג"ז ע"י צמצום והתפשטות והמשכה שע"ז מורים אותיות יו"ד ה' וא"ו דש' הוי', ותי' ה' ל' הויה כו' שנתהוה ממך מדת הגדולה, וע"י התבוננות זו נמשך לאדם ג"כ לב נשבר ונדכה שיהי' שוה בעיניו כל עניני העולם439 שנופלים תחת הזמן עבר ועתיד והוה ולא יתאוה להם ולא ישית אליהם לב כלל, כי יאמר ללבו הרי קודם זה כמה שנים לא עלתה על לבי כלל לחשוב ולהרהר בענין זה, ואחר כמה שנים לא יהי' הדבר ולא יבוא כלל, ולכן גם עתה יהי' דומה בעיניו כאלו היום קודם הזמן הזה ואחריו, וזהו איזהו חכם הרואה את הנולד440 שרואה בבחי' ראי' ממש מה שנולד אח"כ שלא יהי' הדבר הרע כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ441 כו'442, ואחרית כל דבר הוא רימה ותולעה443 והוה ונפסד, וזהו אתה פוררת בעזך ים444, פי' ים445 נק' כמה בחי' שהם מצולות ים וכמ"ש ותשליך במצולות ים446 כל חטאתם, ואתה מפרר ומפזר447 אותם בעזך היינו ע"י בחי' התבוננות הנ"ל אין לו תפיסת מקום להחשב448 בבחי' יש רק יפרר ע"י בחי' לב נשבר ונדכה449 כו'.
הערות
- 434. מן הארץ לרקיע : ראה חגיגה יג, א.
- 435. שבמקום גדולתו. . ענוותנותו : ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. ה'ש"ת ע' 40 בהערה. תו"ח יתרו ח"ב רנט, ב הערה 122.
- 436. כי : בהמשך הנדפס: כו'. בלקו"ת כאן כבפנים.
- 437. מתגדל : וכ"ה בלקו"ת כאן. בהמשך הנדפס: מתגלה.
- 438. לך ה' הגדולה : דהי"א כט, יא.
- 439. העולם : בהמשך הנדפס: העוה"ז. בלקו"ת כאן כבפנים.
- 440. איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 268.
- 441. ואת רוח. . הארץ : זכרי' יג, ב.
- 442. כו' : בלקו"ת כאן צא, ב: וגו'.
- 443. ואחרית. . רימה ותולעה : ראה אבות רפ"ג.
- 444. אתה פוררת בעזך : תהלים עד, יג.
- 445. פי' ים נק' : וכ"ה בלקו"ת כאן. בהמשך הנדפס: ונז'.
- 446. ותשליך במצולות ים : מיכה ז, יט.
- 447. ומפזר : בהמשך הנדפס: ומפריד. בלקו"ת כאן כבפנים.
- 448. להחשב : בהמשך הנדפס: להתפס. בלקו"ת כאן כלל להחשב.
- 449. לב נשבר ונדכה : תהלים נא, יט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.