קמב
ובד"ה שובה ישראל383, וע' בר"ח שעה"ק פ"א קדושת המחשבה שהוא שרש לכל הקדושות והיא אחרית לכולם, ובפ"ד פי' כי המח' ז"ע נשמה והוא בריאה שבתוכה אצי', ובכללות העולמות אצי' ובריאה היינו חו"ב י"ה, וזה מתבאר מענין מל"ת שגבוהים ממ"ע והם תלוים במחשבה, כמ"כ המח' שרש לכל הקדושות כו'.
נמצא ענין גן נעול שלמעלה שנמשך ע"י שלמטה כנס"י הוא גן נעול שנפרד ונבדל ממנה להיות יניקת החיצונים וזהו ע"י וגלחה את ראשה384 מותרי מוחין ועשתה את צפרני' מותרי המדות כו', ויש אתכפי' ואתהפכא כו', אך הכח הזה בנשמות שיהי' גן נעול זהו ע"י גן סדרים דאורייתא וכמ"ש במד"ר הנ"ל כל הימים שאני עמהם אינם נוטלים שם רע, במצרים כו' שנא' גן נעול, ופי' וענין שם רע כי הנה שם הוא ב"ן רפ"ח385 וגלות מצרים הי' בכדי לברר ש' ב"ן היינו להעלות רפ"ח ניצוצין386, ופי' שאינם נוטלים שם רע שלא נשקעו בשה"נ387, כ"א אדרבה בררו רפ"ח ניצוצין וכנודע שבמצרים העלו ר"ב ניצוצין388 וזהו וגם ערב ר"ב עלה אתם389, וכ"ז ע"י היותם גן נעול, וז"ע מ"ם סתומה שהוא ב' עם ו' שהוא"ו שהוא תורה390 קול יעקב391 עושה הב' להיות נעול מאמר סתום392 וכמ"ש בר"ח שם ספ"ד שקניית האדם טהרה וקדושה הוא ע"י עסק התורה.
והנה ע"י שהוא בבחי' גן נעול עי"ז הוא בחי' אחותי כלה, כי הנה ענין אחותי הוא לשון איחוי וחיבור מלשון איחוי אלכסנדרית שבגמ'394 שהוא מל' חיבור
הערות
- 383. בשבת. . מהמחשבה. . ובד"ה שובה ישראל : ראה לקו"ת שבת שובה סו, ג. סה"מ תרכ"ז ע' רסה. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי ס"כ שוה"ג ב. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יפה שעה הג' על יד הערה 65. (בחלק ההנחות) שם על יד הערה 68. וראה ג"כ סה"מ תקס"ב ח"א ע' רמו.
- 384. וגלחה את ראשה : תצא כא, יב. ראה לקו"ת תצא לו, ג. לז, ב.
- 385. שם הוא ב"ן רפ"ח : פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"ט.
- 386. רפ"ח ניצוצין : ראה ע"ח שער רפ"ח שי"ח, פ"ב. לקו"ש וישב כרך טו ע' 524 (אג"ק שלו ח"ב ע' כא). וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעד. וש"נ.
- 387. שלא נשקעו בשה"נ : ראה זהר חדש יתרו לא, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רסב. וש"נ. שה"א יג, ב ובהערה 23. תו"ח לך צא, ד ובהערה 48. שמות ח"א מא, ד ובהערה 210.
- 388. שבמצרים העלו ר"ב ניצוצין : ראה כנפי יונה ח"ג סנ"ו. תו"א בא ס, ג. תו"ח בא ח"א קטו, סע"ב. וש"נ. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 131.
- 389. וגם ערב ר"ב עלה אתם : בא יב, לח.
- 390. שהוא"ו שהוא תורה : ראה גם זהר רע"מ תצא רעח, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע קס ואילך[ednref_98_א]. ש"א נא, ב ובהערה 33.
- 391. תורה קול יעקב : תולדות כז, כב. ראה ב"ר פס"ה, כ. זהר בראשית נ, ב.
- 392. מאמר סתום : שבת קד, א. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קפד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ריג. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יב, ב ובהערה 543.
- 394. איחוי אלכסנדרית שבגמ' : מוע"ק כו, ריש ע"ב. [edn_98_א] בתכריך כת"י שפתיחתו היא ”שערי שעיעי שערי רכיכין" (הדרוש הראשון שנרשם במפתח הכת"י הוא ”הבא לטהר"), ושם פח, ב נרשם בסוף ”דרושי תקס"ג" מאמר זה בקיצור, בכותרת : ”מכתבי ב"ה [ בן הרב] מהר"מ" [ מורינו הרב ר' משה].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.