קמא

כו' להתהוות בבי"ע, שהרי מה שנמשך ונתהוה ע"י הדבור ירד ונמשך תחת הזמן ממש, משא"כ מה שהוא בבחי' מחשבה הוא למעלה מזה כו', וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבאדם גשמי נראה מחשבתו נחשבת לאין שלא יומשך ממנה שום התהוות מחמת דקותה, ומה שהולך ומתעבה לבחי' הדבור ומעשה נחשב יותר ליש שמהם יומשך התהוות דבר, אבל מדת הקב"ה אינו כן שהוא ית' הסוכ"ע הוא היש ואין בלתו, ומה שהולך ומתפשט יותר בבחי' עולמות עליונים ותחתוני' הוא נחשב יותר לאין כי הכל בטל נגדו וכולא קמי' כלא חשיב³⁷¹ לכן כמ"כ בענין מחשבה ודבור שלו ית' הם הארות והתפשטות אלקותו ית'³⁷² הנה המח' הוא בחי' יש ועז"נ להנחיל אוהבי יש³⁷³ וממנה עיקר ההתהוות עד שהדבור נחשב לבחי' אין וכלא חשיב לגבי מחשבה זו כו'.

[kitzur_begin]קיצור. גן נעול מל"ת, ותלוי' במח', וכתי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבאדם לא יתהווה מהמח' מאומה, ולמעלה עיקר ההתהוות הוא מבחי' המח' כו'.[kitzur_end]

(יג) וע' ³⁷⁴ בד"ה למנצח על השמינית בענין מחשבה שלמעלה מהרצון³⁷⁵, והנה מח' עילאה שולטת <18>

ּ על הכל, ולכן ע"י קיום מצות ל"ת שהמחשבה שולטת על המעשה שנמנע ואינו עושה ממשיך מח' עילאה הנ"ל בחי' כי לא מחשבותי כו', וזהו שרש הפרסא המפסיק, וזהו גן נעול שמה שהוא נעול זהו ע"י קיום מל"ת³⁷⁶ ואבדיל אתכם³⁷⁷ כו', ע"ד רקיע המבדיל בין מים למים כו' וע"ד ויבדל בין האור ובין החשך³⁷⁸, וזהו שער החצר כו' סגור יהי' ששת ימי המעשה פי' האור של הל"ת בחי' י"ה אינו מתגלה בימי המעשה שהם בחי' ו"ה, וביום השבת יפתח כי אז עליות זו"נ במקום או"א, א"כ אזי ו"ה הם במדריגת י"ה, וע"ד מ"ש בביאור והי' מספר פ"ד³⁷⁹, שז"ע והי' מספר כו' אשר לא יספר³⁸⁰, ושז"ע ביום ההוא יהיה³⁸¹ שבחי' ו"ה תהי' במדרגת י"ה, ובחי' זו מאיר בשבת כי אז מקבל העולם חיות מהמחשבה ולא מהדיבור, וע' בד"ה למנצח על השמינית³⁸²