קלא

ע"י יזמרך כבוד אותיות התורה ולא ידום מתעלות למקורן ושרשן כנ"ל²³¹ לכן יוכלו גם ישראל להיות לעולם אודך ולעלות בעילוי אחר עילוי מעלה מעלה דהא בהא תליא²³⁰ כו', ועד"ז יובן איך ע"י שירה הזאת אמרו משה ובנ"י ג"כ שירה כו', וביאור הענין דכתי' התהללו בשם קדשו²³² דלכאו' אינו מובן לשון התהללו שהוא לשון נפעל דמשמע שבהם נמשך בחי' תהלה, והרי²³³ אדרבה הם מהללים את ה' והל"ל הללו את שם קדשו ומהו לשון התהללו. אך הענין יובן עפמ"ש אד' שפתי תפתח²³⁴ ופי יגיד תהלתיך, וביאור פסוק זה יובן עד"מ הנה כשאדם מתפלל ברוב העתים צריך ליגיעה רבה בהתבוננות עד שיפעול בלב, ולפעמים א"צ ליגיעה כלל רק מיד שתעלה במחשבתו אחדות ה' וגדולתו תמשך הלב מאליה בהתפעלות מבלי שידע מי הוא המושכה בעבותות אה"ר וכפלא יחשב בעיניו מהיכן באה לו הכוונה ברעותא דלבא מאליו וממילא כו'. אך הענין הוא, דכתי'²³⁵ למען יזמרך כבוד ולא ידום, וכתי' אלקי' אל דמי לך²³⁶, ופי' בזהר דקאי על בחי' מל' שמזמרת תמיד נהורא תתאה קארי תדיר²³⁷ לנהורא עילאה ולא שכיך כו', וזהו ואני תפלה אני הוא בחי' מל'²³⁸ הוא בחי' תפלה כו', ובחי' מל' כלולה מע"ס חב"ד ומדות ודבור, ובחי' הדבור ממנו נמשכו עשרה מאמרות המלובשים בעולמות ע"י חילופי' ותמורות וחילופי' דחילופי' ותמורות דתמורות כמ"ש בסש"ב ח"ב בשער היחוד והאמונה בסופו, ובפרט בנשמות ומלאכים כו' שמקבלים שלא ע"י העלם כ"כ²³⁹ כו' כמ"ש במ"א, והנה כשיש גילוי אוא"ס בתהלה זו של מדת המל' היינו כשהגילוי בחב"ד ומדות עד שגם בבחי' הדבור שבמל' כמ"ש למען יזמרך כבוד, אל דמי לך כו', הנה עד"מ באדם התחתון כשמתפלל ברעותא דלבא וגילוי תשוקת הלב שאז הדבורים יוצאים מעומקא דלבא ורשפי אש ודבר היוצא מן הלב נכנס ללב השומע²⁴⁰ עד שגם הוא מתפעל ג"כ מזה משא"כ אם הדבור בקרירות כו', וכמ"כ יובן למעלה בענין ואני תפלה דבחי' מל' שהוא בחי' חב"ד ומדות שבמל' עד גם בחי' הדבור שהוא בחי' האותיות כח הפועל שבנפעלים נשמות ומלאכים מאירים בבחי' גילוי אלקות דברים היוצאים מן הלב כו', עד שמאיר בחי' זו גם בנשמות שלמטה שנמשכים מאליהן להתפעל ולהתלהב לבו²⁴¹