קל

ג"כ, ונמצא צ"ל שזהו כח הגבול שבאוא"ס²²⁵ שלפני הצמצום, ומ"מ יש הפרש גדול בין בחי' הצמצום לבחי' האותיות שהם לפני הצמצום שהרי הצמצום הוא להיות האור בלתי יתגלה, וה"ז הגבלה ממש, משא"כ האותיות עם היות שהם מגבילים אור ההשכלה עכ"ז עיקרם הוא שע"י יתגלה אור ההשכלה, וה"ז היפך הצמצום שהוא להעלים כו', והגם שבמ"א נת' שכוונת הצמצום הוא בכדי שיוכל להיות אח"כ הגילוי²²⁶ ע"י בחי' הק"ו, ע"ד צמצם שכינתו²²⁷ בין שני בדי הארון שזהו בשביל שיוכל להיות ונועדתי לך שם²²⁸ עכ"ז זהו רק בכדי שיוכל להיות אח"כ אבל הוא עצמו הוא צמצום שפועל העלם וגם בכדי שיוכל להיות אח"כ גילוי אור המצומצם דרך הק"ו לבד, אבל האותיות עם היות שהם בעצם מצמצמי' אור השכל אבל הכוונה הוא בכדי שיתגלה, והגילוי הוא מאור א"ס שלפני הצמצום כו', ולפ"ז יובן היטב איך נמשך גילוי התוס' אור ע"י האותיות מאחר שהם עצמם בכדי לגלות כו'.

[kitzur_begin]קיצור. ענין בחי' האותיות שברשימו שזהו מלפני הצמצום זהו כח הגבול שבא"ס שלפני הצמצום וכמו כח הצמצום, אלא שזה להעלים וזה לגלות כו', ועפ"ז יובן איך <11>

ּ שע"י קרי"ס עי"ז פעל שישירו משה ובנ"י, ועי"ז נעשה למעלה ג"כ בחי' שירה הזאת כו'²²⁹. [kitzur_end]