קכה
נפשי עי"ז מתעלות אותיות התו' לשרשן170. וביאור הענין דהנה171 התורה נתלבשה באותיות, שאותיות התורה שרשן למעלה מעלה מבחי' התורה, ולכן נשפלו להיות לבוש שבהם יתגלה אור התורה, וכנודע ממ"ש במ"א בענין החשמל שהלבוש173 שרשו גבוה יותר172, ולכן בכדי להלביש איזה דבר במשל שעם היות שהמשל הוא רק לבוש לבד עכ"ז צריך להיות המלביש המשל חכם היותר גדול174 דוקא, וכמ"ש משלי שלמה175 שלפי שבשלמה נא' ויחכם מכל האדם176 הי' יכול לאמר משל להלביש החכ' במשל, וכן על ר"מ אמרו שהי' אומר תלתא מתלי177 והיינו שהי' גדול בחכ' עד ששמו מוכיח עליו שקראו אותו כן לפי שהי' מנהיר עיני חכמים בהלכה כידוע בדרז"ל לא ר"מ שמו178 כו', ועד"ז באותיות התורה שהם בעצמם הם לבוש לאור התורה, ועכ"ז שרשן גבוה יותר דאורייתא מחכמה נפקת179, והאותיות שרשן למעלה בבחי' כתר180, ואותיות הם מלשון אתא181 שהוא לשון המשכה, שהאותיות הן הממשיכות שבהם וע"י נמשך להיות התורה182, והנה183 שרש <8>
ּ גילוי האותיות הוא בחכמה, אך אין זה רק בחי' גילוי לבד אבל שרשם הנעלם הוא למעלה מעלה בבחי' כתר כמ"ש בזהר אינון כתרין עילאין184 כו' ונחתא כ"ף מעל כורסי' דיקרי'185 כו' כי
הערות
- 170. ולכן ע"י. . לשרשן : לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תל.
- 171. דהנה : לשון התו"א מקץ מב, ב בשינויים והוספות (צויין אליו באוה"ת שם).
- 173. שהלבוש : בהמשך הנדפס: שהמלבישה. וכנשצ"ל כבפנים.
- 172. בענין החשמ"ל שהלבוש שרשו גבוה יותר : ראה תו"א לך יב, ד. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' שצג ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ס"ע תקכב ואילך. וש"נ. סה"מ תרנ"ד ע' ריא ואילך.
- 174. המלביש המשל חכם היותר גדול : ראה תו"א שם יא, ג. הנסמן לעיל בהערה 172.
- 175. משלי שלמה : משלי א, א.
- 176. ויחכם מכל האדם : מל"א ה, יא.
- 177. ר"מ. . תלתא מתלי : סנהדרין לח, סע"ב. ראה תו"א מג"א צא, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ריש ע' שצד. לקו"ש וילך כרך ט ע' 202 ואילך.
- 178. שהי' מנהיר עיני חכמים. . לא ר"מ שמו : ראה ערובין יג, ב. ראה תו"א שם. ש"א סו, ב. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 20. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' ה. המשך מים רבים פל"ז. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קפח. תרל"ח ע' ריג. תרנ"ד שם. לקו"ש נשא כרך יח ע' 75.
- 179. דאורייתא מחכמה נפקת : נסמן לעיל הערה 115.
- 180. והאותיות. . כתר : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 23.
- 181. ואותיות הם מלשון אתא : ישעי' כא, יב. ראה (בנוסף לתו"א מקץ כאן) מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קנח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א כה, ג. וש"נ.
- 182. התורה : ע"כ מתו"א מקץ מב, ב — ראה לעיל הערה 171.
- 183. והנה : מכאן לשון התו"א מקץ מג, א בשינויים.
- 184. בזהר אינון כתרין עילאין : כ"ה בתו"א שם[ednref_86_א]. ראה אוה"ת תזריע ח"ב ע' תקכא[ednref_87_ב]: אמרו בזהר בהקדמה שהאותיות הם בחי' כתרים בחי' כתרין עילאין כמש"ש, ובפ' ויגש דר"ה ע"ב כיון דנחית כף מעל כתרא. ראה גם סהמ"צ להצ"צ ע' 266. ז"ח שה"ש סו, ד. פרדס שער האותיות שכ"ז, פכ"ו.
- 185. ונחתא כ"ף מעל כורסי' דיקרי' : זהר בהקדמה ג, א [ושם: וכד נחתת כ' מעל כורסי יקרי' — ראה אוה"ת תשא ע' א'תתקו. ושם לפנ"ז: נחתא. . את כ]. סה"מ תרל"ג ח"א ע' ו. לקמן בהנחה כאן על יד הערה 25. [edn_86_א] וכ"ה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 24. סה"מ תרל"ג ח"א ע' ו. [edn_87_ב] נדפס גם בסה"מ תרל"ה ח"א ע' ר. והנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בח"ב שם ע' תפ. וע' תפג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.