קטז

בחוטי הכנור שצריך זמן עד שיכה בידיו על החוטי' להוציא הקול, ואדרבה56 שינוי התנועות שבשפתים הוא לפי שינוי ביטוי האותיות שברצון הנפש לבטא בשפתים כרצונה לומר אות ב' או וא"ו או מ"ם או פ', ולא להיפך שיהי' רצון הנפש וכוונתה לעשות שינוי תנועות השפתים, כמו שהם מתנוענעות57 בביטוי ד' אותיות אלו כו', ויותר נראה כן בביטוי הנקודות שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא יקמצו58 השפתים, ובפתח נפתחו59 השפתים, ולא שרצון הנפש לקמוץ ולא לפתוח כלל וכלל, ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן ומושכל לכל משכיל שמבטא אותיות הנקודות60 הוא למעלה משכל61 המושג ומובן אלא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש המדברת, ולכן אין התינוק יכול לדבר הגם שמבין הכל62 שלא בהבנת השכל תלוי ענין הדבור <3>

ּ כו' וכמובן, וזהו עצם בחי' האותיות, וז"ע אבא יסד ברתא63, והנה בחי' קדמות השכל הוא קודם לכל גילוי השגה והבנה רק עדיין הוא בבחי' הסתר והעלם רק שמעט מזעיר שופע ונמשך משם לבחי' בינה להבין ולהשיג בחי' שכל הנעלם, וז"ע בחי' הנהר שיוצא מעדן שמעט מזעיר נמשך מבחי' עדן להיות בחי' התפשטות הנהר שהוא השגה והבנה כו', וגם זהו להשקות את הגן שיומשך בחי' אור ההשכלה לבחי' האותיות הנ"ל שעצם מקורם והתהוותן הוא בחי' הח"ע עצמה כנ"ל, ונמצא כי יש ב' בחי' באותיות התורה עצם בחי' האותיות שמקורן ושרשן מהחכ' שז"ע אבא יסד ברתא, וגם אח"כ האותיות מקבלים מהשכל שנמשך משם לאותיות המחשבה ומשם לאותיות הדבור, והגם שבשכל אינו נראה ונרגש בחי' אותיות כלל עכ"ז נמשך ומתהוה משם למטה64 בחי' אותיות, והיינו מבחי' הרצון שבקדמות השכל.

(ג) והנה עדן הוא בחי'66 חכמה עילאה חכים ולא בחכ' ידיעא67, וזהו בעדן מקדם68 הוא בחי' תענוג העליון ומשם נמשך הנהר להשקות65, וכנ"ל שבחי' הארה נמשך מקדמות השכל להיות התפשטות הנהר כו' רק שהוא הארה בעלמא, וזהו ביו"ד נברא העוה"ב69 שכל בחי' ההשגה שמושג בעוה"ב הוא מהארה המלובשת באות יו"ד לבד, שהוא הארה מצומצמת מאד וגם מעצם היו"ד דהיינו

הערות

  1. 56. ואדרבה : מכאן עד להלן על יד הערה 62 הוא המשך לשון אגה"ק ס"ה קז, א.
  2. 57. מתנענעות : באגה"ק שם: מתנענעות עתה. באוה"ת ויקרא שם כבפנים.
  3. 58. יקמצו : באגה"ק שם: נקמצים. באוה"ת ויקרא שם ע' תתקלו כבפנים.
  4. 59. נפתחו : בהמשך הנדפס: יפתחו. באגה"ק שם: נפתחים. באוה"ת ויקרא שם כבפנים.
  5. 60. אותיות הנקודות : באגה"ק שם: האותיות והנקודות. באוה"ת ויקרא שם ע' תתקלז: אותיות והנקודות.
  6. 61. משכל : באגה"ק שם: מהשכל.
  7. 62. הכל : ע"כ לשון האגה"ק. ראה לעיל הערה 56.
  8. 63. אבא יסד ברתא : נסמן לעיל בהמשך זאת חנוכת המזבח פט"ז הערה 396.
  9. 64. למטה : בהמשך הנדפס: ולמטה.
  10. 66. בחי' : באוה"ת כאן ליתא.
  11. 67. חכים ולא בחכ' ידיעא : ז"ח יתרו לד, ד. ת"ז בהקדמה יז, ב.
  12. 68. בעדן מקדם : בראשית ב, ח.
  13. 65. והנה. . להשקות : לשון אוה"ת שה"ש ע' תכט.
  14. 69. ביו"ד נברא העוה"ב : ראה מנחות כט, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.