פג

הוא למעלה מהטו"ד⁵⁸⁵, ור"ל למעלה מהטעם והדעת ושכל המושג ע"ד שהחכ' נק' טעמים⁵⁸⁶ לפעמים, וע"כ ממשיך בחי' טעמים דכתר שלמעלה מהטעמים דחכ', וי"ל שז"ע מ"ש טוב טעם ודעת למדני⁵⁸⁷ בחי' טעם הכמוס, וי"ל לפי שבמצותיך האמנתי האמונה היא למעלה מהטו"ד, וכן המצות שרשן בכתר⁵⁸⁸ כו', וזהו שוש אשיש⁵⁸⁹ כו' כחתן כו' תושב"כ וככלה כו'⁵⁹⁰ תושבע"פ להיות כי אשיש בטעמים דכ"ע כו' והנקודות הם מחכ' ולכן ע"י הנקודות משתנה פי' התיבה, והיינו כי מקור הדבור מהחכ' אבא יסד ברתא לכן הנקודות שהם מהחכ' עושים הפי' בהתיבה, וכ"ה בפרד"ס שער הנקודות פ"ו וכ"כ במאו"א⁵⁹¹ אות נו"ן ס"ל נקודות בכ"מ מצד החכ' וכן נקודה בהיכלא נקודה חכ' בהיכלא בינה, וע' בד"ה ראה שבלק"ת⁵⁹² שבנפש זהו בחי' הביטול שלמעלה מן השכל, וא"כ לכאו' זהו כענין הטעמים שנת"ל שזהו בחי' מס"נ שלמעלה מן השכל, אך הענין דבאמת יש הבדל ביניהם שענין בחי' הביטול דחכ' בחי' ונחנו מה⁵⁹³ זהו ג"כ למעלה מהשכל המושג אך אעפ"כ בחכ' זהו מושג, ולכן בהמשכתם למטה נמשך מהם פי' התיבה שזהו פשט שיבין זולתו, אך הטעמים שבכתר הם זרקא מקף שופר נגינה זהו למעלה לגמרי משכל המושג שאינם שייכי' כלל לפי' האותיות, והטעם שאינם שייכי' כלל להבנת האותיות לפי ששרשם מהכתר שהוא למעלה מהשגה כ"א הם ניגון ונעימה והיינו שהם המשכת התענוג עליון שהוא בעצם למעלה מהשכל, ולכן כשמשכיל ונופל לו שכל חדש מתמלא תענוג לפי שברגע זו נמשך מעצמיות נפשו בחי' נפש המשכלת להאיר בבחי' השכל דחכ' ואז מאיר התענוג שהוא מבחי' העונג דכתר, ולכן נא' אז תתענג על הוי'⁵⁹⁴ היינו בחי' הוי' דחכ', וזהו בחי' הטעמים דכתר כו'.

[kitzur_begin]קיצור. ובלילה שירה, עסק התו' בעוה"ז שדומה ללילה, טנת"א, אותיות בחג"ת, תגין בבינה, נקודות בחכ', טעמים בכתר.[kitzur_end]