ע
אבל אם נכשל בתאוות הן היתר והן ת"א לזה אמר ואם מזבח אבנים להעלות האותיות תעשה לי, לא תבנה אתהן גזית קאי על האותיות דת"א שלא די במה שתשבר קצתן כ"א שזה צריך לשבר לגמרי מכל וכל, גם קאי על תאוות היתר שלא תבנה אתהן גזית שתפרר קצתן מהן וא"כ יהי' ריבוי אבנים ובאמת העלאתן כשהם נעשים אחד כנ"ל באבני יעקב, והטעם לזה כי חרבך הנפת407 שהוא בחי' חרב אוכלת408, אשר עי"ז ותחללה409 היפך מ"ש ולא תחללו את שם קדשי שמאחר שקצתם נשארו בבחי' הפירוד <26>
ּ הרי אין מקום שם להשראת הקדושה והרי הוא עושה חלל410, ולכן להיות כי ותחללה ע"י הנפת החרב לכן אינו ראוי למזבח, וזהו שבמזבח אבנים דוקא הטיל התנאי כו'.
[kitzur_begin]קיצור. שכמו בהחולה יש ג' בחי' כן בלבוש מחו"ד יש ג"כ ג' בחי' מח"ז והרהור תאוות היתר411 והרהורי עבירה, ועז"נ ויקח מאבני ולא כל אבני היינו תאוות היתר לבד, ות"א צריכים לדחות אותם מכל וכל, ולא תתורו, וה"ז אבן בוחן, ועי"ז נעשה אבן ישראל, י"ל עוד שישראל הם העושים אותו לאבן שישרה בחי' א' בשם ב"ן זה שבאותיות אלו, וגם אבן שתי' אבא יסד ברתא, וגם את העולם נתן בלבם כו'.[kitzur_end]
הערות
- 407. כי חרבך הנפת : המשך הכתוב ואם מזבח אבנים.
- 408. חרב אוכלת : ע"פ האזינו לב, מב.
- 409. ותחללה : סיום הכתוב ואם מזבח אבנים.
- 410. ולא תחללו את שם קדשי. . חלל : אמור כב, לב. ראה מאמר ד"ה זה במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שפו ואילך. לקו"ת פקודי ד, א. (הובא לקמן ב) המשך מצה זו ספ"מ על יד הערה 1276. (בחלק ההנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 149. תו"ח תצוה ח"ב שנז, ב. וש"נ.
- 411. והרהור תאוות היתר : בהמשך הנדפס: והרהורי היתר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.