סו

שיפרד נפשו מן הגוף לגמרי ולא ישוב עוד להחיותו, והיינו שזה כשנלכד בתאוות איסור ונפל בתאוה חמורה כזו וכ"ש כשנכשל בה לעשות אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם³⁶², פי' ואשם שנאשם נפשו לה' בעברו על ציוויו, ויש בכללם דברים האסורים שחייבים עליהם כרת ומיתה היינו שנכרת נפשו לגמרי מאלקי' חיים חיי החיים האמיתי' הנה חולה כזה הוא חולה גדול שיש בו סכנת מות שימות נפשו

<23>

ּ לגמרי כו', והגם כי אין לך דבר שעומד בפני התשו'³⁶³, אמנם צריכים לזה תשובה גדולה תשובה עילאה מעומקא דלבא כו', וכמו תשובת ראב"ד שיצאה נפשו מבכי'³⁶⁴ על היותו נפרד כו', שזהו מדה במדה שלא בטלה³⁶⁵ שכשם שע"י החטא ועון כרת נפשו מחיי החיים, כן בתשובתו החזקה הלזה נפרד נפשו מכל תאוות שבעולם להעלותה ולקשרה באוא"ס חיי החיים וה' יסלח לו³⁶⁶ ויכפר על נפשו מאשר פגם, לעלות במעלות ולקשר נפשו בה' אחד ומקום שבע"ת עומדי'³⁶⁷ כו'.

[kitzur_begin]קיצור. אבן הוא אבן בוחן, יעקב עשה מאבני המקום אבן א' יו"ד ביטול כו', וכמ"כ בעבודה בנה"א אבן הוא היצה"ר, ויש ג' מיני חולי הנפש חולה שאב"ס וחולה שיב"ס, וחולי בדקות, והיינו חולה מ"ט שחסר שעה"נ, ותאוות היתר, ותאוות איסור, ועכ"ז אין לך דבר שעומד בפני התשובה כו'.[kitzur_end]

(טז) וכמו שהוא בענין החולה עצמו שהוא היותו חולה שנוגע לנפשו אם רב ואם מעט אבל זהו בעצם נפשו, כן יובן³⁶⁸ דבר זה בלבושי מחו"ד שהם מלבושי הנפש, שהחולה שבדקות שחסר לו שעה"נ הנה יקרה אצלו מחשבות זרות המונעי' ומעכבים אותו בעבודה ולפי ערך מיעוט החולי כן הוא מיעוט המח"ז, וכמאמר ר"ח יומא חד בעי לאכוונא³⁶⁹ והתחיל להרהר אלקפתא³⁷⁰ וריש גלותא מאן אעיל קדם לגבי מלכא, והגם שגם בזה יש כוונה עמוקה וכמ"ש במ"א בהגהות לד"ה ונשב בגיא³⁷¹, עכ"ז לגבי כונתו בתפלתו שבהתקשרותו הי' יכול להביא מב"ד בלא זמנו³⁷² ג"ז נחשב לו למח"ז³⁷³, ולפי ערך זה כל איש ישראל העובד בעבודה שבלב זו