מ

מה שמהוה אותם זה משיגים, וכאן יתבאר שעם היות שמשיגים את הכח האלקי המהוה אותם מ"מ מפני החידוש העצום <7>

ּ והנורא מזה נעשה אצלם הרעש גדול כו'.

ואמנם השרפים לפי שהם עצמם הם ממקום שנמשך החידוש שמזה מתהוה אצל האופני' וחיוה"ק בחי' הרעש לכן אינם בבחי' רעש כלל, והיינו כי ממל' דבריאה מתהוה היצירה ולכן החיות דיצי' הם בבחי' רעש על החידוש העצום והנורא כנ"ל וכ"ש האופנים דעשיי', אבל השרפי' שבבריאה אצלם אין זה חידוש כלל כ"א עומדים בבחי' הביטול עצום, ושמם מוכיח עליהם שנק' בשם שרפי' ע"ש שכבר נשרפו⁷³ בבחי' הרשפי אש כמ"ש רשפי' רשפי אש⁷⁴ שלהבת י"ה, לכן הם בחשאי בבחי' הביטול, כמו גחלת שכבר נשרפה כו' שאינה בבחי' הרעש כמו עץ הדולק שנשמע קולו ע"י שמתעכל באש, והיינו להיות כי הגחלת נשתנה מעץ להיות אש עצמו כו' ולכן הניח גחלת ברה"ר והזיק⁷⁵ ה"ז כמו להב האש כו', ולכן השרפי' שכבר נשרפו אינם מרעישים כלל.

[kitzur_begin]קיצור. שעוי"ל שרעש האופנים הוא מהדבר נפלא שמהארה בעלמא נתהוו העולמות, והשרפים להיות⁷⁶ בבריאה שהאין היינו בחי' מל' דבריאה מהוה יצי' לכן אינם מרעישים.[kitzur_end]

(ה) והנה כתי' כמים הפנים לפנים⁷⁷ כן לב האדם אל האדם, פי' לב האדם אל האדם ענין ב' בחי' אדם אלו דכתי' ועל דמות הכסא⁷⁸ דמות כמראה אדם, שבחי' כמראה אדם הוא ממעל לכסא, ויש בחי' אדם שמתחת לכסא והוא מ"ש ודמות פניהם פני אדם⁷⁹, שגם בחי' פני ארי' ופני שור ופני נשר ג"כ דמות פניהם פני אדם הוא, וכדכתי' וזה מראיהן⁸⁰ דמות אדם להנה, וכתי' ודמות פניהם פני אדם, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם שממעל לכסא לאדם שבחיות ע"י האתעדל"ת שלו בבחי' רצו"ש, וכמ"ש והחיות רצו"ש⁸¹ כו'. וע"פ הקדמה זו יובן ענין הקרבנות ג"כ להקריב חלב ודם הבהמה ע"ג המזבח וע"י העלאה זו נחית אשא בדמות ארי' דאכיל קרבנין, פי' וענין האכילה הוא כמו האדם הגשמי כשאוכל איזה מאכל מתעכל המאכל ונעשה ממנו בשר האדם שזהו עילוי של המאכל במה שמתעלה ממה שהי' תחלה צומח או בעל חי להתעלות להיות בשר האדם שהוא מדבר, עד"ז יובן ענין דאכיל קרבנין הוא מה שמתעלה בשר הבהמה וחלבה הנשרפת באש שלמטה להיות עולה ונכללת באש שלמעלה שז"ע אכיל קרבנין שזהו כמו המאכל שנכלל