לד

נאמן הוא וחזק בדעתו שלא יעבור על הציווי אשר ציונו ואסר לנו ב"א³², והנה רצון המלך באין ספק שחזק הוא שרצונו שבנו יסגף א"ע ויכפה את יצרו ויחזק את לבבו לבלתי סור מן הדרך אשר ציוהו אביו, והזונה הנה היא גם היא למלאות רצון המלך באתה להסית את בנו ולא מתאוות וזדון לבה אשר השיאה לעשות כדבר הזה שהרי <3>

ּ בלתי הציווי לא עשתה כן, רק ע"פ ציווי וגזירת המלך היא מוכנת לעשות רצון המלך, וא"כ אם³³ היות שמתאמצת בכל אמצי כחה שיציית לה בן המלך ויסיר מדרכי אביו וגזירות אשר ציוהו, עכ"ז מאחר שלמלאות רצון המלך באתה הנה עצם רצונה האמיתי היא שלא יציית לה, ומה שמסתת אותו בריבוי כ"כ, הנה בלתי זה הוא אינו עושה באמונה כ"א ברמי' שיש לבע"ד לומר אולי היתה מסתת אותו בטוב הי' נשמע לה, ולכן מוכרחת להסית אותו בטוב טעם ודעת להבעיר לבבו עד שיעלה בלבו טינא, ועכ"ז עצם רצונה האמיתי הוא שלא ישמע לה, ואז כאשר ע"י יתמלא רצון המלך אשר לא יהי' שום מקום לבע"ד לחלוק כלל אז תהי' מעלתה שלימה שע"י ניסו את בן המלך ונמצא שלם ונתעלה בתור המעלה, אשר זהו שבח לה יותר הרבה מן הטוב שהי' מגיע לה לפי שעה אם היתה מסרת לבבו שיסור מדרכי החיים אשר ציוהו אביו, ועד"ז יובן בענין היצה"ר שגם הוא טוב הוא בעצם ולא טוב הנגלה כ"א טוב המכוסה בכיסויים הנראים היפך לעין הרואה, ושכל האדם שהוא מרומה נראה שהיצה"ר רצונו לדחותו שיודחה ממחיצתו של הקב"ה, אמנם באמת לא כן הוא שגם היצה"ר רצונו האמיתי שלא ישמעו לו, ועכ"ז מוכרח הוא לעשות כל הכיסוים בטצדקאות שונות להסיתו ולפתותו ולדבר על לבו ולהראות את עוצם טיב התענוג שנפל בשבה"כ איך שמתוק לחיך וכל הרגשי גופו מתהנים מזה הרגש חי והתפעלות עצומה, בכדי שלא יהי' מקום לבע"ד לחלוק ולאמר שעשה ברמיה, ולכן אינו ניכר כלל עצם חפצו האמיתי מה שהוא באמת לאמיתו והיינו מה שלא ישמע לו כ"א היפוכו לגמרי מכל וכל, ואז כשיתחזק יוצא מכח אל הפועל בחי' הטוב של היצה"ר שהוא טוב מאד, היינו טוב הבלתי מוגבל, והמופת לזה במה שלא סר לבבו, הנה עבר בחי' ההגבלה שהרי הרע הוא לעומת הטוב, והגבלת הטוב מן הרע ה"ז הגבלה היותר מוגבלת, וזה שכבש את יצרו והעביר ההגבלה, וכפה את יצרו הרע שגם הוא יעשה הטוב בעיני אלקים ואדם³⁴ לבלתי סור מן הדרך אשר ציונו ה' אלקינו הרי עבר את ההגבלה א"כ הוא בלתי מוגבל לכן נק' בשם טוב מאד כו', ולכן בחי' הענג הנמשך מבחי' אתכפי' זו היא ג"כ בלתי מוגבלת, ואשר לזאת סליק בחי' יקרי' דקוב"ה בכולהו עלמין בלתי הגבלה שבעולם זה ובעולם שלמטה הימנה לא הגיע בחי' הענג הזה, כ"א בכולהו עלמין סליק יקרי' דקוב"ה כו', ע"י דאתכפי' סט"א, והרי מובן שיתרון האור שיאיר בלתי הגבלה זהו מתוך החשך דוקא כו'.

[kitzur_begin]קיצור. שיתרון אור מתוך החשך, טוב מאד זהו מה"מ שהוא היצה"ר, ונת' בב' דרכים הא' שהוא בעצם רע וכשמהפכין אותו ה"ז עד"מ טיגון הצנון[kitzur_end]