כו

והחסד בכדי שיוכלו אח"כ ליהנות מזיו השכינה בג"ע התחתון והעליון, וכמשנ"ת מזה במאה"ז רזא דסתרא דא כו'³³ תרתין אחתין, ועמ"ש במ"א שדוד נק' איש הדמים³⁴ הגם כי הי' אדמוני עם יפה עינים³⁵ שארז"ל יושב ודן בסנהדרין³⁶, ומלחמות מצוה כו' עכ"ז נק' איש הדמים אלא שזהו לפי שמ' במשפט יעמיד ארץ³⁷, וגם זהו חסד כמ"ש והוכן בחסד כסא³⁸ שזהו תכלית הטוב בכדי למרק העון כו'. ועד"ז יובן בענין שפיכת הנפש לפני הוי' וכמ"ש בחנה ואשפוך את נפשי³⁹ לפני הוי', עכ"ז מסתעף מזה אח"כ מדת הכעס ג"כ רק שזהו על ההיפוך, וכמ"ש כי מרוב שיחי וכעסי דיברתי עד הנה⁴⁰ כו'. ובזה יובן מ"ש וחרה אף ה'⁴¹ בפ' שני' דק"ש, שלכאו' אין כאן מקומו כלל לענין בחי' חרון אף ה' כו', שהרי נא' שם והא"ש תשמעו⁴² ומ"ע חרון אף ה', אלא שהכעס הוא על ההיפוך כמ"ש פן יפתה לבבכם⁴³ כו' שזהו דוקא כשתשמעו ואז נופל הכעס כשפנה לבבו כו', ונא' זה בפ' שני' שהיא בחי' גבורה כנודע, ששמע והא"ש הם חו"ג⁴⁴ כו', אמנם באמת גם בבחי' מדת החסד שייך ג"כ שיסתעף ממנה הכעס, והיינו מב' טעמים, הא' כי החסד הוא מורכב מהגבורה שהרי זהו בבחי' התיקון כו', וא"כ כשם שהחסד שבגבורה אינו מעציר הסתעפות בחי' הכעס על ההיפוך במדת הגבורה כן בחי' גבורה שבחסד פועל שגם מצד החסד יומשך הכעס על האיש בליעל העושה רע, וגם על מי שעוסק בהבליות כו' ופונה לבו לבטלה כו', והב' דאם היות שהחסד עצמו הוא כולו לגמול הטוב גם לעושה רע ומפנה לבו הנ"ל, עכ"ז מצד בחי' תגבורת החסד מצד זה הנה הוא מקורה בתגבורת החיות אשר מזה נמשך בחי' הכעס על ההיפך, היינו בראותו אח"כ אנשים הולכים בהבליות, אזי יבער בו כאש חמתו בקנאתו קנאת ה' צבאות באש תבערה, וכל שתהי' האהבה יותר גדולה וחזקה בתגבורת האהבה יותר יהי' הכעס על ההיפך ג"כ יותר (ואמנם צ"ל מדוע א' אברהם לו ישמעאל יחי' לפניך⁴⁵ היתכן שלא ידע את ישמעאל⁴⁶, ומצד היותו בבחי' חסד גמור נת' במ"א שמצד טבעו הטוב להטיב גם למי