יח

ואנפי זוטרי³¹ ועד"ז ההפרש בין גדול לקטן שהציור של האברים שיש בגדול הוא ממש בדוגמא זאת בקטן רק שבקטן האברי' קטנים ובגדול האברי' גדולים יותר, וכן ברוחני' הנפש אותן הכחות שישנם בגדול שהוא בחי' שכל ומדות אותם הבחי' ממש ישנם בקטן ג"כ רק שבקטן הם בתכלית הקטנות להשכיל דברים קטנים ביותר וממילא המדות הם לפ"ע השכל להתפעל מדברים קטנים, משא"כ בגדול נתגדל שכלו להשכיל דברים גדולים ביותר וממילא ההתפעלות שלו הוא ג"כ מדברים גדולים ביותר, נמצא שההפרש בין גדול לקטן הוא בענין הכלים הן בגשמי' הן ברוחני', אבל באור וחיות הרוחני' אין הפרש רק בענין ההעלם וגילוי שבגידול הכלים נתגלה החיות ביותר ובקטנות הכלים הוא בהעלם והעדר התפשטו' כו', אבל בעצם החיות אין שינוי כלל כו', כן למעלה בבחי' הכלים דאצי' שהם בחי' אלקות לכן בחי' התגלות אוא"ס בהם הוא בתכלית ההתגלות והתרחבות משא"כ בו"ק דיצי' שהם מוגבלים לכן התגלות אור האלקי בהם בבחי' צמצום והגבלה מאד.

וזהו ג"כ ענין אתוון בינונים ואתוון זעירין³² שאין נ"מ בעצם ציור האותיות רק בבחי' הקטנות וההגדלה, כן למעלה צירופי' ואותיות שנבראו בהם שו"א הם בתכלית ההעלם והסתר בתוך הנבראי' לכן נק' אתוון זעירין משא"כ בעולם האצי' שהאותיות הנק' בשם כלים³³ אינם מלובשי' בבחי' העלם והסתר לכן נק' בשם אתוון בינוני' כו'. והנה ידוע שמבחי' ההגדלות³⁴ הכלים נמשך בחי' חסד ורחמים, עד"מ הגדול בדעת מלא רחמים וסובל ההיפוך ואינו מתפעל ברוגז, משא"כ הקטן בדעת הוא מלא רוגז והיינו מפני צמצום האור וחיות שבו גורם צמצומי' ודינים גם בבחי' ההשפעה לזולתו, משא"כ כשהאור וחיות שם הוא בו בהתרחבות גורם המשכת השפע בהתרחבות גם לזולתו, לכן אמר אשריך ארץ כו' שמלכך בן חורין שבארץ הוא מקור החסד וטוב ע"ש שמקבלת מבחי' גדולת³⁵ הכלים שבאצי' כו' משא"כ בחו"ל שמקבלת מבחי' הכלים דיצי' לכן ההשפעה באה בבחי' דינים וצמצומים כו'. ולזה אמר דוגמת שכנו בעירו והר קדשו, שכמו שיש הפרש בין מ"ע למ"ת שבמ"ע הוא התגלות אוא"ס שהוא בחי' ש' הוי', משא"כ בבחי' מ"ת מוסתר אור האלקי בתכלית ע"י ריבוי צמצומים דש' אלקי', כן יש הפרש זה בין השראתו בחו"ל שהוא בתכלית הצמצום וההסתר שהוא בבחי' ההתלבשות בשם אלקי' כו', ולכן ההנהגה שם בדרך הטבע, משא"כ בעירו והר קדשו הוא התגלות ש' הוי' ובלתי הסתר בשם אלקי' כו', לכן שם הוא מקום גילוי אותות ומופתים שלמעלה מן הטבע כמו אש שלמעלה ע"ג המזבח³⁶ ומקום הארון אינו מן המדה³⁷ כו', וזהו שהיו אומרים בשני