טו
כמגדל דוד צוארך
[tochen_begin]מים עליונים ומ"ת כו' גדול ה' ב' פירושים[tochen_end]
[zman_begin]תולדות[zman_end]
כמגדל דוד צוארך1 בנוי לתלפיות2 כו' וכמארז"ל ברכות פ"ד ד"ל א' תל שכל פיות פונים בו. כי הנה צואר זה הוא בהמ"ק וא' בכאן שני מעלות על בהמ"ק הא' שהוא כמגדל דוד, הב' שהוא בנוי לתלפיות כמשי"ת. וביאור הענין הנה ארז"ל בשני מה היו אומרים גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו4 ופרש"י בר"ה דל"א ע"א על מארז"ל ע"ש שחילק מעשיו3 כו' וז"ל הבדיל רקיע בין עליונים לתחתונים ונתעלה וישב במרום דוגמת שכנו בעירו והר קדשו ע"כ. ולהבין מה שתלה זב"ז היינו ענין ההבדלה של הרקיע דומה לשכנו בעירו כו', הנה מתחלה י"ל ענין ההבדלה דרקיע שהיתה בין מים למים ומבואר בדרז"ל שמתחלה הי' העולם מים במים5 כו' היינו שהי' מ"ת מעורבים במ"ע ואח"כ הבדיל ביניהם ע"י הרקיע מ"ע מעל לרקיע ומ"ת ירדו מתחת לרקיע כו'.
הערות
- 1. כמגדל דוד צוארך : אודות מאמר זה כותב כ"ק אדמו"ר בספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש[ednref_12_א]: ”מים עליונים ומ"ת כו' גדול ה' ב' פירושים". מאמר זה נדפס גם בסה"מ תר"ל ע' כד[ednref_13_ב]. והוא הנחת ר' הלל[ednref_14_ג] מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ משבת פ' במדבר לאחר סעודה שלישית שנת תרי"ב עם איזה תיקונים מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. למאמר זה ראה אוה"ת שה"ש ח"ב ס"ע תיא ואילך. ע' תטז ואילך. (יהל אור) תהלים ע' קעט ואילך. מאמר זה נדפס כאן ע"פ הנרשם בספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ושם: ”תולדות". בבוך זה 2208 לא נרשם מאמר זה. ולהעיר ממכתב של כ"ק אדמו"ר מהר"ש מ”יום ה' ך"ז מ"ח תרום[ednref_15_ד] לפ"ק מאנטרעאוקס נדפס באג"ק שלו מהדורת תשס"ב ע' קיא ואילך. ואולי לא נאמר בליובאוויטש. וראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין ענין ר"ח הערה 1.
- 2. כמגדל דוד. . לתלפיות : שה"ש ד, ד.
- 4. גדול. . בעיר אלקינו הר קדשו : תהלים מח, ב [סיום הכתוב הובא בסוף מס' תמיד].
- 3. בשני. . שחילק מעשיו : ר"ה לא, א.
- 5. שמתחלה הי' העולם מים במים : ראה ב"ר פ"ה, ב. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 90. (בחלק ההנחות) שם על יד הערה 112. ד"ה ושאבתם מים על יד הערה 68. שה"א נג, ב הערה 16. [edn_12_א] קה"ת תש"ז — ברשימת מאמרי תר"ל — ע' 31. [edn_13_ב] נאמר בפ' תולדות ועוה"פ בפ' תצוה. [edn_14_ג] יודפס בע"ה בדרושיו בפלח הרמון במדבר. [edn_15_ד] כ"ה בגוכתי"ק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.