ה

כלל, וא"ת מחי' אלא מהוה⁴² בכל עת ובכל רגע וכמ"ש ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב וכמ"ש מזה במ"א שבטובו העצמי שבטבע הטוב להטיב⁴⁴ הוא מחדש הישינות בכי"ת כו', ול"ד בכ"י אלא בכל עת רק מפני שבכ"י ניכר קצת כמו התחדשות⁴³ כו' כמ"ש במ"א, ולהוסיף ולחזק הדבר שא' תחלה ביאר אח"כ אין עוד שאין שום עוד היינו דבר נוסף על עצמותו כמו ענין השיתוף⁴⁵ שנת' במ"א, שבכדי לשלול גם דבר זה אמר אין עוד כו', וע"ז היו כל האותות והמופתים שעשו לפרעה ולכל מצרים לאמת אצלם שאין כמוני בכל הארץ, וממילא אין עוד, שהרי הראה להם שאין כח כלל לבחי' מזל מצרים למנוע ולעמוד נגדו ית' חלילה, והוא מפני כי בעצם אינו דבר נוסף כלל כ"א כמו כלי המחרישה לחרוש בהם, וכלי הגרזן לחצוב בו וכדומה כו', ובראותם כולם ונתאמת אצלם ע"י גודל המפלות שעשה ה' שפטים בהם ובאלקיהם האמינו כולם לפי שעה ע"י שראו שמזל מצרים לא הי' יכול להתקומם נגדו ית' להצילם מידם, אין זה כ"א שאצבע אלקים הוא המושל ושולט בכל, היינו גם בארץ כו', ולא כפי טעותם שעזב כו' כנ"ל.

ואמנם הנה הע"ר רצו אח"כ לכפור בזה, כאשר בשש משה לרדת מן ההר, והוסיפו סרה שרצו שגם ישראל יסורו, השמיע⁴⁶ לישראל שהאמת הוא כאשר דימו מתחלה שמנהיגי העולם הם המזלות והשרים שלמעלה כנ"ל, ומה שלקו המצרים ושלא הי' ביכולת המזל שלהם לעוזרם, ואדרבה שגם באלקיהם עשה שפטים⁴⁷, א"ז מחמת שהוי' הוא המנהיג בהשגחה פרטיות ואין עוד מלבדו, כ"א מסיבה אחרת, והוא כי יען שיש י"ב מזלות ברקיע⁴⁸, ומזל מצרים הוא מזל טלה⁴⁹, וכמ"ש משה לפרעה הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם⁵⁰ כו', וכידוע שכל עיקר ענין מצות קרבן פסח⁵¹ הי' בשביל זה לשחוט שה⁵², ועצם לא תשברו בו⁵³, ולא תאכלו⁵⁴ כו' כ"א ראשו על כרעיו ועל קרבו, להראות איך שאין ממש באלקי מצרים שהוא מזל טלה, ואשר מטעם זה בסיפור מעשה דיוסף עם השבטים אמר ג"כ כי לא יוכלון המצרים לאכול עם העברים⁵⁵, והתחכמו הע"ר להשמיע לישראל כי מזל שור