שמט

דאינו שייך להסכים על א' שהוא חכם ובאמת הוא שוטה, אבל על מלוכה שייך הסכם. וגם באב אינו שייך לבחור שרוצה שזה יהי' אביו, ולא האב אינו יכול לפטור א"ע מהיות אב, וגם הבן אינו יכול לפטור א"ע מהיות בן, אבל במלוכה שייך בחירה שכח זה יש בכל אדם, והוא מפני שאנו רואין שהנפש שמתלבש בגוף הוא פנימיות שמתלבש בדרך הלבשה, ושכל הוא שולט על הגוף, דהרי אפשר שעושה המצאה כמו חכם (איני זוכר אם הוא כן) והוא שהמוח הוא מושל ושולט על הגוף, ויש מקיף ששורה על לבושים דוקא, ויש מקיף שא"א לשרות אפי' על לבושים ג"כ כ"א על זולתו דוקא ולכן מלוכה הוא דוקא על זולתו. והנה אנו רואין שמלוכה נוגע בעצמיות יותר מכל דבר דאמרז"ל אבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת, ואב שמחל על כבודו כבודו מחול, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, וכן על אב אינו מחויב למסור נפשו כ"א בפרט א' כברא דרחים לי' לאבוהי ואימי' יתיר מגרמי' ונפשו ורוחו ונשמתו, ועל המלך מחויב למסור נפשו, וכן כשא' יאמר איזה שכל ובא חבירו וסותרו לא יהרגנו בשביל זה, אבל מלך אם יבוא א' ויפגע במלכות ה"ה מורד במלכות ומחויב מיתה, וא"כ אנו רואין שהוא עצמיות יותר מכולם. וכמו"כ יובן למעלה במלכות דהבריאה הוא מצד כל יכול וזהו המקיף שמחבר עם נבראים נפרדים (איני זוכר בבירור) וא"כ צ"ל מהו"ע שלום. הענין דהנה שלום הוא שיומשך הביטול דיחו"ע, אך צ"ל לזה הביטול היש דאל"כ אין אני והוא יכולים לדור, דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה⁷ בתחתונים, דהנה במדריגה שהוא אין ואפס אינו שייך שם דירה כמו שאינו שייך לומר שהזיו דר בעולם דמאחר שהוא אין ואפס א"כ אינו שייך דירה.

ועתה יובן ענין מתיבתא דרקיע דהנה כתי' ועל ראשי החי' רקיע כעין הקרח הנורא, ידוע דיש מרכבתא תתאה ומרכבתא עילאה, מרכבתא תתאה הוא פני ארי' פני שור כו' ומרכבתא עילאה הוא האבות הם המרכבה, דהנה פני ארי' ופני שור הם מדות דבריאה, וראשי החיות היינו חב"ד של המדות, ורקיע שעליהם הוא מ"ש מבטן מי יצא הקרח שהרקיע שהוא הקרח הנורא יצא מבטן מי, מי הוא בינה שלצורך עצמו כביכול ולא של המדות, והוא עצמיות הבינה, והקרח שהוא הרקיע הוא הגילוי מבחי' בינה, וכמו"כ יובן באצי'. אך הנה כאן יש עוד דבר חדש שלא כתי' חיות אלא חיה וצ"ל שקאי על בחי' מל' שמחי' ומהווה נבראים דעולמות בי"ע וכמ"ש ואתה מחי' את כולם, דחיות הוא מה שהוא חי אבל מחי' היינו שמחי' זולתו וא"כ ראשי החיה הוא בחי' ז"א שהוא מקור למקור לחיות הנבראים, והרקיע הוא הגילוי דבינה העצמיות, [וכ"ז במרכבתא תתאה דבי"ע, אבל מרכ"ע דאצי' יהי' חי' כתר כו']⁸.