שמה

מראות נגעים רומזים לד' גליות כמשרז"ל במד"ר שאת זו בבל כו', וספק זה כבר נפשט לקולא כמשארז"ל במד"ר סוף איכה ע"פ אם מאוס מאסתנו, אם מאיסה לית סבר אם קציפה אית סבר, וכבר נפסק שיש סבר יעו"ש, לכן ספק זה דבהרת ספיקו טהור]. (ויש למצוא קצת טעם לזה בהא דבידיעה תליא מילתא בספק זה שבטומאת צרעת, והוא ע"פ מ"ש הרמ"ז ס"פ תזריע וז"ל והבן ענין גדול שאין טומאת הצרעת ככל שאר טומאות שזו אין טומאתה נודעת ולא מטמאה עד שיבוא הכהן כנודע כו' עכ"ל. וע"ש הטעם ע"פ הע"ח. וא"כ הרי אפי' בצרעת שהיא ראויה להיות ודאי טמא עכ"ז גזה"כ הוא שאינה מטמא עד שיבוא הכהן ויוודע טומאתה מהכהן כו', לכן שפיר י"ל הטעם דספק זה טהור משום דכל שהוא ספק ולא נודע שהבהרת קדמה טהור), וכה"ג הוא ענין ספק ממזר דארז"ל ממזר ודאי לא יבא אבל ספק ממזר כשר מדאורייתא לבוא בקהל.