שדמ

דז"א. ועיין בע"ח בדרוש הנגעים שם ולכן תמורת ג' אורות אשר יוצאין ומתקנין את לאה ורחל כו' ואל תתמה בזה כי הנגע אינו טומאה בעצמה רק בחי' דינא קשיא כו' ע"ש, והיינו שמהנגע נמשך אח"כ יניקה לק"נ דאצילות כו' וזהו הטומאה כשמטמאים הנגע ועיין בהרמ"ז ס"פ תזריע).

ובזה יובן ענין אם שער לבן קודם לבהרת טהור, כי כך הוא הדבר שיש יניקה לק"נ דאצי' משערות דנוק' כי מאחר שהקב"ה ברא אותן ממילא מוכרח להיות להם יניקה והיינו מבחי' השפעה אחרונה דאצי', דהיינו בחי' שערות שהן גדילי' מהעור והשערות הוא בחי' היותר אחרונה ולמטה מטה מהעור שהרי מהעור יצא דם ע"י נקב (וא"כ מלובש בו עצמיות האור והחיות מבחי' ח"ע המלובש בהדם ועיין בלק"ת פ' וירא גבי ענין הדפק כו') משא"כ השערות, ולכן מהשערות ניתן להם יניקה, וכיון ששער לבן קדמה לבהרת אין להם יניקה בהעור רק מהשערות ולכן הוא טהור. אבל אם בהרת קדמה לשער לבן היינו שיש יניקה לנוגה דאצי' מעור הנוק', כי תרגום צרעת סגירו, סגירו דנהורא שהן מוחין דאבא שלא נתגלו בזו"נ. וזהו ענין הבהרת שהיא המעכבת סיבוב והילוך והתפשטות הנפש והחיות במקום זה. וברוחניות למעלה זהו ענין עיכוב ומניעת התגלות המוחין דאבא כו', וכן ענין כל הד' מראות נגעים. ולכן כשהבהרת קדמה לשער לבן אזי יונק ק"נ דאצי' מעצמיות עור הנוק' ע"י השער לבן כו' שהיניקה נק' ע"ש שער לבן (כי זה לעומ"ז עשה וכנודע מענין לבן ויעקב שיש לובן העליון בקדושה¹⁸ בגדי לבן ושער רישי' כעמר נקא. ולעומת זה ג"כ לבן דקליפה כו' וכמ"ש בפרדס ש"ג פ"ז וכמ"ש ג"כ במ"א ע"פ עד הגל כו'¹⁹). והנה מק"נ דאצי' נמשך אח"כ גם בעשיי' ששם הם עומקי הקליפות. ולכן אם בהרת קודמת לשער לבן הוא טמא וצריך תיקון ע"י הסגר כו'.

ספק קוב"ה אמר טהור, וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טמא. כי ע"פ ההשגה של המתיבתא הרי כך הוא דין תורה דכל ספיקא דאורייתא לחומרא. אבל הקב"ה אמר טהור היינו שכאן אין מטמא אא"כ ודאי הבהרת קדמה אבל אם הוא ספק שאין נודע לנו אם הבהרת קדמה טהור הוא. אף שיוכל להיות שהבהרת קדמה מ"מ כאן הוא גזה"כ שכל שהוא ספק אצלנו ולא נודע לנו שהבהרת קדמה אינו טמא. והיינו או משום שכל שלא נודע שהבהרת קדמה אין נמשך להם יניקה יותר מהראוי או שלא יהיה מיניקה זו התעוררות דינים [והיינו כי ספק זה בידיעה תלי' מלתא, ואפ"ל כי שבה"כ הי' מן הדעת ולמטה, כי ימותו ולא בחכ' שבחכ' לא הי' שבה"כ וגם בבינה לא הי' השבירה כ"א מהדעת ולמטה, ולכן כל שלא נודע היינו שלא בא בבחי' דעת לא נמשך יניקה לקליפ' כו', לכן הספק שלא נודע אם הבהרת קדמה או השער לבן ספיקו טהור כו', ואינו דומה ספק זה דבהרת לספק איסור (שנמשך ג"כ משבה"כ) ע"ד שארז"ל אם אמרו בספק טומאה יאמרו בספק איסור כו', וגם כי ד'