שלט

הוספה ג

לד"ה והמשכילים יזהירו - ומעתה נחזור

[לד"ה והמשכילים יזהירו]

ומעתה נחזור לעניננו¹ להבין ענין לימוד זה דבהרת איך שייך למעלה בג"ע. אך הנה מתחלה צ"ל מה דאיתא בע"ח שמ"ח ושמ"ט פ"ג שקליפת נוגה דאצי' היא טו"ר חציה טוב וחציה כלפי חוץ רע. דלכאורה אין זה מובן כלל איך שייך כלל לומר קליפת נוגה דאצילות הלא נודע פי' אצי' שהוא בחי' אלקות כמבואר במ"א שהוא מלשון ויאצל מן הרוח² דגבי משה. וא"כ איך שייך לומר קליפות דאצי'. ומכ"ש ענין חציה רע. [והנה לפ"ד שאר המקובלים לא יקשה כלל, כי אומרים שלנגד ד' עולמות אבי"ע יש לעומ"ז ד' קליפות ג"ק הטמאות לגמרי הם כנגד בי"ע, וק"נ היא כנגד עולם האצי', ולא שק"נ היא ג"כ אצי' אלא שהיא כנגד אצי' אבל אינה אצי' כלל, רק שהיא לעו"ז דאצי', וכמ"ש בתניא שהקלי' נחלקים לב' בחי'³ הם גק"ה וק"נ, לכן לא יקשה עליהם כלל איך שייך לומר ק"נ דאצי' שלפי פי' אין ר"ל שהיא אצי' רק שהיא נגד האצי' כנ"ל, אך לפי' מ"ש בע"ח ל' ק"נ דאצי' צ"ל איך שייך קלי' באצי' כו']. עוד צ"ל מה דאיתא בזהר ובע"ח שער לאה ורחל פ"ז. שסיבת הנגעים הוא מחמת הסתלקות אור אבא, וזהו דתרגום צרעת סגירותא שכאשר נעלם ונסגר אור אבא ואינו מאיר בז"א אז נמשך ובא בחי' הנגע. ולכן נאמר והובא אל הכהן כי כהן שרשו מחכמה שתיקון הנגע הוא ע"י שממשיכים בחי' אור אבא וזהו ע"י הכהן (וע' בזח"א בראשית ל"א א' ע"פ לעומת המסגרת. דא הוא אתר סגיר דלא פתיחא היינו חכ"ע שנק' עדן עין לא ראתה, בר בשביל חד דקיק פי' בסה"מ סי' קט"ז דהיינו יסוד דאבא דאתיידע בגניזו לגביה דהיינו שמאיר בבינה ובזו"נ, וכמ"ש בע"ח שמ"ז פ"ג בפי' כולם בחכמה עשית, כי באצילות אור א"ס מתלבש בחכמה ועל ידו מאיר בכל האצי' כו'. אכן פי' סגירותא היינו שנסגר אור אבא לגמרי ואינו מאיר גם ע"י שביל דקיק הנ"ל, וע"ד מש"ש בע"ח שהבריאה אינה מקבלת רק מהבינה לבד כו' ע"ש, וכשנסגר אור אבא עד"ז מבחי' ז"א דאצי' מזה נמשך בחי' הנגע, ועיין במא"א