שכט

והיינו שכדי שיהי' בחי' ישתבח שמך דהיינו בחי' תוקף ושבח בשמך, ע' בלק"ת בד"ה כי תצא²⁵ הא' ססי' ב', וזהו לעד שיהי' בבחי' נצחי' בחי' קבע, זהו ע"י ט"ו שבחים שבישתבח עי"ז ממשיכים מבחי' י"ה כו', (וזהו[ednref_25_*] מ"ש אח"כ מלך יחיד שיהי' בחי' מלך יחיד דהיינו שיהי' מאיר בבחי' מלך מבחי' יחיד שהוא בחי' אני הוי' לא שניתי כו'). וזהו ג"כ ט"ו תיבין דיברכך²⁶, דהנה ברכת כהנים הוא ג"כ ברכה והמשכה לבחי' מל' וכמ"ש כה תברכו כו', שהוא ברכה לבחי' כה דייקא זהו ע"י ט"ו תיבין כו', שהוא המשכת בחי' י"ה. וזהו מ"ש וישב שלמה על כסא הוי' לפי ששלמה דייקא לפי שהי' דור ט"ו הי' יכול להמשיך מבחי' י"ה שיהי' בחי' וישב הוי' מלך לעולם שיהי' בחי' קבע מבחי' אני הוי' לא שניתי כו'.

והנה איתא בזהר פ' תולדות דקל"ה א' ת"ח אתא שלמה ובעי למיקם על מלוי דאורייתא ועל דקדוקי אורייתא ולא יכיל, אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, שלא הי' יכול להשיג בחי' פנימיות התורה עד"מ טעם מצות פרה אדומה וכדומה וא"כ לכאו' צ"ל איך אמר וראיתי אני שיש יתרון לחכמה כו' הלא לא הי' יכול להשיג בבחי' הפנימיות כו' ובמה ידע יתרון החכמה היא בחי' חכמת התורה. אך הענין הוא דהנה כתיב עוטה אור כשלמה, שהתורה היא ממוצע בין אוא"ס לעולמות²⁷, דהנה כדי שיתהוו העולמות שהם בע"ג מאא"ס הבלתי בע"ג בתכלית שא"א להיות שני הפכים יותר מזה, ע"כ הוצרך להיות ממוצע והתורה היא ממוצע וכמ"ש ואהי' אצלו אמון אומנא, דאסתכל באורייתא וברא עלמא. והנה כל ממוצע צריך שיהי' כלול מב' בחי' דהיינו מבחי' אא"ס הבלתי בע"ג וגם שיהי' מקור לעולמות שהם בע"ג, וזהו בחי' חכ', כי יש ב' בחי' חכ' ח"ע וח"ת, בח"ע שורה אוא"ס וכמ"ש הוי' בחכ', וח"ת הוא הנעשה מקור לעולמות, בחי' ל"ב פעמים אלקים שבמע"ב, ודרך כלל אצי' הוא ממוצע בין אא"ס לעולמות הנבראים, וזהו שבאצי' יש שני בחי' איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד שהם נעשים מקור לעולמות כו', וזהו עוטה אור כשלמה, אור הוא בחי' אא"ס השורה בתורה שהוא בחי' פנימי' התורה שהוא בחי' א"ס ממש, ושלמה הוא בחי' לבוש של התורה שהיא בחי' תורה הנגלית²⁸ שהוא מה שנעשה מקור לעולמות כו'. וזהו שאמר וראיתי אני דהיינו שראה איך שהיא רחוקה ולא יוכל לבוא בהשגה