שכז
תמצא, ולכן היא בבחי' ענוותנותו שהיא ירידה גדולה לפניו כמ"ש מזה בת"א פ' וירא בד"ה פתח אלי' וע"ז ארז"ל במקום גדולתו[ednref_24_*] שם אתה מוצא ענוותנותו. ועפ"ז יובן ענין שביעאה עילאה עלייהו בחי' בינה שבה התגלות ע"ק בחי' לאו מכל אינון מדות איהו ולכן השית יומין עילאין הם בבחי' לך ה' הגדולה שבחי' גדולה זו הוא בבחי' לך בטל וטפל כו'17. וזהו מ"ש וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ואח"כ כתי' כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא, והיינו כי יש ב' בחי' שבת, מכל מלאכתו אשר עשה היא בחי' השביתה מבחי' יומין תתאין כי עשי' היא בחי' אחרונה וכמ"ש אף עשיתיו, ואח"כ אמר כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא היא בחי' השביתה מבחי' יומין עלאין.
וזהו מ"ש וישב שלמה על כסא ה' כי יש בחי' כסא ה' שהוא ג"כ בדוגמא זו. דהנה איתא במדרש במג"א ע"פ כשבת המלך שש מעלות לכסא זהו ענין ששה סדרי משנה. והענין הוא דהנה ארז"ל מתניתין מלכתא והיינו כמו מלך שגוזר18 ואומר ומשפיל ומרומם כו', וכ"ז הוא עפ"י חכמתו שחייבה לו שלזה צריך להשפיל ולזה לרומם, וכך מתניתין מלכתא משפיל ומרומם שזה כשר וזה פסול, טמא וטהור, חייב וזכאי, שהוא עפ"י חכמת התורה שמחייב כך. וזהו מ"ש ויהי בישורון מלך שנק' מלך ישראל דוקא, וכן כתי' כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו, ולכאורה אינו מובן למה נק' מלך ישראל דוקא, דהנה עיקר מלוכה הוא בחי' ביטול מה שכולם בטלים לרצונו, ולכאורה המלאכים הם בטלים יותר ויותר, אף שהנשמות הם למעלה מבחי' מלאכים מ"מ ירדו למטה בגוף ונה"ב ואין בהם כ"כ הביטול כמו במלאכים שאין להם גופים19 וא"כ למה לא נק' מלך המלאכים. אך לפי שעיקר הנהגת המלוכה הוא ע"פ חכ' שהוא ע"פ חכמת התורה, והנה התורה ניתנה למטה דייקא לישראל, וע"כ נק' מלך ישראל כו'. וזהו שית דרגין לכורסי' שהוא בחי' ששה סדרי משנה. והנה הכורסיא עצמה הוא בחי' תושב"כ שהוא בחי' שביעאה עלייהו, וזהו שבתושב"כ יש חמשה חומשי תורה שהוא כנגד ה' עילאה שהוא בחי' בינה, והשית דרגין הוא בחי' ויו של שם הוי' שהוא מחבר ה' עילאה עם ה' תתאה שהם ב' בחי' שביעאה עלייהו.
הערות
- 17. ולכן בכדי להיות אנת הוא חכים. . בטל וטפל כו' : כ"ז נוסף בגוכי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ובכת"י המעתיק כתוב כאן: וזהו מ"ש והחכ' מאין תמצא שהחכ' נחשבת כאין לפניו, ועל בחי' גדולה זו נא' ג"כ במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כו', וזהו שביעאה עלייהו דהיינו בחי' בינה שהוא למע' מבחי' המדות עליונות כו'.
- 18. ארז"ל מתניתין מלכתא. . כמו מלך שגוזר : ראה בכ"ז לקו"ת שה"ש מא, א. וראה גם תו"א שמות מט, ב-ג. בשלח סד, ב. ועוד.
- 19. במלאכים שאין להם גופים : ראה עד"ז רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג: ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים, שהמלאכים אינם גוף וגוי'. וכ"כ במו"נ ח"א פמ"ט: המלאכים אינם בעלי גוף אלא הם שכלים נבדלים מחומר. אבל ראה לעיל ד"ה אז ישיר: המלאכי' יש להם ג"כ גופים רק שהגופים שלהם הוא מאש ורוח בלבד. ועד"ז לעיל ד"ה עבדו את ה' בשמחה ובכ"מ בדא"ח. וראה בהמובא ע"ז בלקו"ש ח"ט ע' 405 [בהערה]. [edn_24_*] כמ"ש מזה בת"א פ' וירא. . וע"ז ארז"ל במקום גדולתו : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: שלא כמו שסוברים העולם ע' בת"א ד"ה יפה שעה א' בפ' חיי שרה. וע' בפ' וירא בד"ה פתח אלי' בענין במקום גדולתו כו' י"ל שזהו לב' בחי' שית יומין דלתתא ודלעילא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.