שכו

שאין לך דבר שחוץ ממנו מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א ועי"ז נראים לעינינו ליש ודבר נפרד כו', משא"כ המח' היא מתאחדת וע"כ שם הם בתכלית הביטול, לפי ששם מאיר אלקות בבחי' גילוי. וזהו שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, לאה היא בחי' עלמא דאתכסי' הוא בחי' ה' גדולה, וזהו שלאה ילדה ששה בנים שהוא בחי' גילוי מדות עליונות לך הוי' הגדולה והגבורה כו', ושם הקטנה רחל היא בחי' דיבור שנק' קטנה לפי שנעשה מקור לעלמא דאתגלי'¹³ שהם בחי' נפרד כו'. וזהו ענין שית תיבין דיחו"ע שהם בתכלית הביטול. וזהו מ"ש יקוו המים אל מקום אחד, מים הוא בחי' עלמא דאתכסי'¹⁴ כי כל מה שיש ביבשה יש בים כו', רק שהם בטלים שם בתכלית הביטול, וזהו אל מקום אחד, והיינו כי אף שיש שם ג"כ ו"ק כי אחד הוא בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם, מ"מ שם הם בתכלית הביטול בחי' אחד, וזהו יקוו המים שהוא בחי' עלמא דאתכסי' אל מקום אחד שהוא בחי' ביטול. משא"כ ועד הוא בחילופי אתוון דאחד שאינו מאיר שם הביטול כמו בעלמא דאתכסי' שהוא בחי' הקטנה רחל שהוא בחי' דיבור כו'.

והנה מ"ש שביעאה עלייהו, הענין הוא דהיינו אף שנתהוו העולמות בבחי' יש ודבר נפרד מ"מ המכוון הוא שיהי' בחי' ביטול היש, וזהו שאחר ברוך שם אומרים ואהבת את הוי' אלקיך כו' שאחר זה נעשה בחי' ביטול היש]¹⁵. והנה בחי' ביטול זה נמשך מבחי' התבוננות איך שהעולמות הם רק מבחי' זיו והארה בעלמא ואינם תופסים מקום כלל וכולא קמי' כל"ח, עי"ז נעשה ואהבת בכל לבבך בשני יצריך בבחי' ביטול היש לאין. וזהו בחי' שביעאה עלייהו דהיינו על בחי' שית יומין שהוא בחי' שית דרגין לכורסי' שהוא בחי' הו"ק דבריאה, ושביעאה עלייהו היינו בחי' והים עליהם מלמעלה שהוא בחי' מל' כו'.

והנה כמו"כ בבחי' שית יומין דלעילא ג"כ שביעאה עילאה עלייהו, והענין הוא דהנה אף שהמדות עליונות הם בבחי' א"ס מ"מ כתיב לך הוי' הגדולה כו' שהם בתכלית הביטול¹⁶ שאינם תופסים מקום כלל לגבי עצמותו וכמ"ש לאו מכל אינון מדות איהו כלל, כי אפי' בחכ' כתי' כולם בחכ' עשית שנחשבת כעשי' גשמי' לפניו, ולכן בכדי להיות אנת הוא חכים דהיינו המשכת אוא"ס בחכ' הנה החכ' ממש מאין