שכה
וארז"ל אימתי הוא גדול9 כשהוא בעיר אלקינו דהנה פי' גדול הוא בחי' התפשטות גדולתו עד אין קץ בבחי' ריבוי עולמות מה שנתהווה עולמות עד אין קץ, ובכל עולם פרטים רבים וכל א' יש לו שורש למעלה וכמשארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה כו', וכן כתיב אלף אלפים ישמשוני' וריבוי רבבן קדמוהי יקומון כו', שהוא בבחי' ריבוי מאד וזהו בחי' גדול ע"ש התפשטות גדולתו בעולמות כו'. והנה ע"ז ארז"ל אימתי נק' גדול דהיינו שיתהווה בחי' גדולה זו שיהי' בחי' ריבוי עולמות זהו דייקא כשהוא בעיר אלקינו דהיינו כשנתלבש בבחי' דיבור עליון דייקא אז יכול להיות מקור לעולמות, דהנה אותיות הוא מלשון אתא שהוא בחי' תרגום10, תרגום הוא אחוריים של לה"ק11 שהוא בחי' חיצוני' כו', דהיינו הארה בעלמא בלבד מאיר בבחי' אותיות ממדות שבלב, וכמו שאנו רואים שלא כל עצמיות המדות מתלבש באותיות הדיבור רק הארה מהמדות בלבד כו', וע"כ אנו רואים שאם הוא בהתפעלות המדה אינו יכול לדבר כלל כמו כשהוא בכעס גדול אינו יכול לדבר, רק אח"כ כשנשקט הכעס ואינו מאיר רק הארה אז יכול לדבר כו'. וזהו אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו כו' דהיינו בבחי' צירופי אותיות הדיבור שאז נתצמצם החסד כו', אז יכול להיות התפשטות גדולתו בבחי' ריבוי העולמות. וזהו שארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו12 שם אתה מוצא ענוותנותו, דהיינו שגדולה זו היא בבחי' ענוה וירידה והשפלה כו'. וזהו שכל העולמות נתהוו ע"י עש"מ וכשארז"ל בעש"מ נברא העולם דהיינו רק מבחי' מאמר בלבד ואפי' אדם שהוא בחי' גבוה מאד כי אדם יש לו חכ' אעפי"כ נתהווה רק מבחי' מאמר נעשה אדם כו' שהוא בחי' אותיות לבד כו'. וזהו ענין שית יומין לתתא, דהיינו כשהשית יומין עילאין שהוא בחי' מדות מתלבשין בבחי' דיבור העליון אזי נק' שית יומין לתתא כו', לפי שנתלבש בבחי' דיבור בחי' אותיות כו'.
והנה שית יומין לעילא היינו המדות עצמן כמו שהם למעלה מהתלבשות בבחי' דיבור כו', רק כמו שהם מאירים בבחי' אותיות המח', שהם מאירין שם בבחי' גילוי יותר, כי המח' מתאחדת עם עצם הנפש משא"כ הדיבור נעשה בחי' נפרד, ואף
הערות
- 9. וארז"ל אימתי הוא גדול : ראה זח"ב רלה, א. זח"ג ה, א. ז"ח פ' תשא בתחילתה. פ' חוקת ד"ה רחש לבי. — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם.
- 10. אתא שהוא בחי' תרגום : כ"ה בכ"מ בדא"ח. ראה לקו"ת ברכה צג, ד. צד, ב: ואתה מרבבות קדש ואתא הוא לשון בא רק שהוא בלשון תרגום שהוא בחי' אחוריים כו'. ועוד. וראה סה"מ עטר"ת ע' רב: וצ"ע הרי ואתא הוא גם בלה"ק כמו ואתה מרבבות קודש, אמר שומר אתא בוקר.
- 11. תרגום הוא אחוריים של לה"ק : שער המצות פ' ואתחנן. טעמי המצות להרח"ו שם. ועוד. — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם.
- 12. וזהו שארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו : כן הוא בכ"מ בדא"ח, והוא ממגילה לא, א — ע"פ הגירסא בילקוט שמעוני תהלים רמז תשצ"ד. פסיקתא זוטרתי עקב י, יז. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ד מ"ד. פחד יצחק בערכו. בחיי עקב י, יח. עבודת הקודש ח"ג פי"ב. של"ה פ' קרח ופ' עקב. רוקח בהקדמה. נוסח ויתן לך (במקום שאומרים זה בויתן לך). שדה צופים על מגילה. ועוד. — ובאיי הים שם מבאר שדוקא גירסא זו מדוייקת. — ואין צורך למה שנדחק בנודע ביהודה מהד"ת או"ח ס"כ. — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם ע' 228 וע' 283.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.