שכד
אך הענין הוא דהנה כתיב וישב שלמה על כסא ה', ופי' במד"ר פ' בא פט"ו היינו שכמו שכסא ה' שורה מסוף העולם עד סופו כך שלמה הי' שליט מסוף העולם עד סופו כו'. ועוי"ל ששלמה עשה הכסא שלו בדוגמא לכסא הוי', דהנה כתיב בכסא שלמה שש מעלות לכסא, וזהו כגוונא דלעילא, וכמו שיש ששה רקיעים ורקיע השביעי שבו השכינה שורה וכמ"ש סלו לרוכב בערבות בי"ה שמו שבערבות דייקא שהוא רקיע השביעי שם השכינה שורה3, וכך שלמה עשה את הכסא בדוגמא של מעלה, וכמ"ש בזהר שית יומין לעילא שביעאה עלייהו שית יומין לתתא שביעאה עלייהו, שיתא דרגין לכורסי' כו' דכתיב וישב שלמה על כסא הוי', והיינו שעשה שלמה את הכסא שלו בדוגמא לכסא הוי' כו'. והנה מ"ש בזהר שית יומין לעילא ושית יומין לתתא, זהו ג"כ ענין שית תיבין דיחו"ע שמע ישראל כו' ושית תיבין דיחו"ת ברוך שם4 כו', וזהו מ"ש ששה משמותם5 על האבן האחת וששה משמותם על האבן השנית כו'. והנה בשית יומין לעילא ובשית יומין דלתתא בשניהם שביעאה עלייהו, שיש ב' בחי' שבת וכמ"ש את שבתותי תשמרו שיש ב' בחי' שבת6, וזהו ג"כ מה שאמרו בירושלמי אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד היו נגאלין, והיינו שיש בשבת גופא ב' בחי' שבת, שבת עילאה ושבת תתאה כו', וזהו מ"ש ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, שלכאורה מה שייך זה לכסא כבודו, אך לפי הנ"ל יובן היטב והיינו לפי ששבת הוא בחי' כסא עצמו שלמעלה משית דרגין שהוא בחי' שביעאה עלייהו כנ"ל.
והנה י"ל מהו ענין שית יומין לעילא ושית יומין לתתא כו'. וי"ל מתחלה ענין שית יומין לתתא כו', והענין הוא דהנה כתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה7, והיינו כשצריך שיתהווה העולם שהוא בחי' גבול, כמו מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה וכן אפי' עולמות עליונים הם ג"כ בחי' גבול ואפי' געה"ע שבכלל הוא מג"ח הוא בבחי' גבול כי השגה הוא בחי' גבול כו', וכדי שיתהווה העולם שהוא בחי' בע"ג מבחי' חסד עליון שהוא בלי גבול כו', וכמ"ש חסדי ה' כי לא תמנו כו', הוצרך החסד שיבנה בבחי' בנין דהיינו שיתלבש החסד בבחי' אותיות הדיבור כו', וכמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שתי בתים כו'. וזהו מ"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו8
הערות
- 3. שבערבות. . שהוא רקיע השביעי שם השכינה שורה : להעיר מביאורי הצ"צ על התניא (ס' קיצורים והערות) ע' פד, צא. — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם.
- 4. שית תיבין דיחו"ע שמע ישראל. . דיחו"ת ברוך שם : זח"א יב, א. ועוד. וראה שער היחוד והאמונה (פ"ז). ובכ"ד. — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם.
- 5. וזהו מ"ש ששה משמותם : ראה ד"ה ולקחת את שתי בתורת חיים שמות [בהוצאת תשס"ג ח"ב שמה, ג ואילך). — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם. — וראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' קנז ואילך [ובהנסמן בהמ"מ שם].
- 6. וכמ"ש את שבתותי תשמרו. . ב' בחי' שבת : ראה בארוכה לקו"ת בהר מא, א ואילך.
- 7. דהנה כתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה : ראה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקמ-מא. וש"נ. תרל"ד ע' נד.
- 8. וזהו מ"ש גדול הוי'. . בעיר אלקינו : בהבא לקמן ראה תו"א וארא נו, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שסה. וש"נ. תטז. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.