שיג

שכללות העולמות הן רק מהארה בעלמא שאינו תופס מקום כלל ולא שייך לומר אפי' כטפה מים אוקיינוס שיש להטפה איזה ערך לגבי ים כמו שאמר ר' יוחנן יכולני לשער כמה טפות יש בים שיש ערך, אבל לגבי ית' אין ערוך לך כתי' שהוא בחי' סוכ"ע ולמחתב"כ, ולכן כשמתבונן בזה יש לו דאגות ומרירות מפני מה אינו משיג א"ס עצומ"ה וכמארז"ל אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו. וזהו ע"י ההתבוננות שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, אלה הו"ע ו"ק שכלולים מוא"ו ולכן אלה בגימט' ל"ו והו"ע ראשי החיות, ומי ברא אלה שאלה נתהוה בדרך בריאה יש מאין ממי, כמו והחכ' מאין תמצא שחכ' נתהוה מכתר בדרך מציאה יש מאין כמו"כ אלה נתהוה ממי בדרך יש מאין. וזהו מ"ש מבטן מי יצא הקרח, קרח הו"ע רקיע ונתהוה בדרך בריאה יש מאין ממי, שהוא יותר גבוה, וכן אלה נתהוה בדרך בריאה יש מאין. וכשמתבונן בכל זה אזי בא לו דאגות ומרירות על העדר השגתו בבחי' א"ס ב"ה הסוכ"ע ולמתב"כ. וע"י לימוד התורה נעשה פקודי הוי' ישרים משמחי לב, לב הדואג משמח ע"י לימוד התורה שנתפס בו ואוריי' וקודב"ה כולא חד, ותורה הו"ע מקיף ומוקף שהו"ע יחוד שאין כמוהו ועי"ז משמח הלב. ופי' ענין פקודי הוי' ישרים הענין הוא כי בסדר ההשתל' העולמות מה שלמטה יותר נתמעט כמו מאות עשיריות יחידות, בברי' מאות וביצי' עשירות ובעשי' יחידות, אבל התורה הו"ע פקודי הוי' ישרים שנמשך למטה כמו למעלה. ולפ"ז פי' קדוש וברוך שקדוש בעצמו מתברך ויומשך למטה, וזהו מה שאנו מברכים אשר קדשנו במצותיו וציונו על ד"ת, פי' קדשנו במצותיו שגם הקדוש בעצמו יומשך למטה, ועד"ז כל המצות.

וכ"ז הוא ע"י לימוד התורה בדיבור כמו שונה פרקו מאה פעמים ויש שונה פרקו מאה פעמים ואחד שע"י לימוד התורה בדיבור ובנפיחתו ברוח פיו עי"ז ממשיך בחי' אוא"ס למטה כמו שאי' בס"י עשר ספירות בלי מה כשלהבת הקשורה בגחלת שענין שלהבת הקשורה בגחלת הוא בהעלם וע"י נפיחה מוציאין השלהבת מהעלם לגילוי, כן ע"י לימוד התורה בדיבור וברוח פיו שמדבר הוא לרוח ממללא עי"ז ממשיך א"ס ב"ה כי רוח הוא מד' גבוה מאד כמ"ש יערה עלינו רוח ממרום וכמ"ש בס"י אחר שלהבת הקשורה כו' אחת הוא רוח אלקי' חיים, לכן ע"י דיבור תורה ברוח פיו ממשיך בחי' הוי' כמ"ש הוי' אלקיך אש אוכלה הוא וע"כ ע"י לימוד התורה ממשיכין זה, וזהו אפי' גם עכשיו כמ"ש נותן התורה, נותן הוא לשון הוה, רק הוא לפי ערך האדם שאיזה אדם הוא, לכן התנאים ואמוראים שהי' מבחי' מוחין דגדלות הי' ממשיכין ע"י לימוד תורתם אוא"ס ב"ה, ולכן הי' ביכולתם לעשות נסים היוצאים מדרכי הטבע כמו רפב"י שאמר גינאי נהרא חלוק לי מימך וחלק לו מימיו, ונעשה מים יבשה, כי ים ויבשה הו"ע עלדאת"כ ועלדאת"ג, והו"ע העלם וגילוי, וזהו בהשתל' העולמות בכל עולם ועולם אבל במד' שלמעלה מסדר השתל' לא שייך בחי' העלם וגילוי כמ"ש מקצה השמים ועד קצה השמים ואי' בזהר ע"ז שמים דא עלמא עילאה שהו"ע עלדאת"כ וקצה הוא הגבלה אבל באוא"ס אינו שייך ענין הגבלה ולכן הם המשיכו ע"י תורתם בחי' א"ס שלמעלה מסדר השתל' לכן נעשה להם ניסים