שיא

והמשכילים יזהירו

בס"ד, פ' תזריע ומצורע תרל"ט, ליובאוויץ.

והמשכילים יזהירו1 כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. וארז"ל במתניתא תנא זה הדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה, וצ"ל מהו שייך לפ' והמשכילים כו'.

ולהבין זה, צ"ל מהו"ע רקיע, כי הנה יש מתיבתא דרקיע כמו שארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ושער לבן שקדמה לבהרת טהור, ואם ספק הקב"ה אומר טהור ומתיבתא דרקיע אמרו טמא, ומאן נוכח נוכח רבה בר נחמני שאמר ע"ע אני יחיד בנגעים ואני יחיד באהלות ואמר טהור טהור. וכן ארז"ל שהראי' הוא מפסוק לטהרו או לטמאו פתח הכתוב בטהרה תחילה. וצ"ל ענין הפלוגתא, וגם להבין ענין מה שמצינו שהתנאים ואמוראים עשו ע"י תורתם נסים גדולים ועצומים היוצאים מדרכי הטבע לגמרי, כמו רפב"י אמר גינאי נהרא חלוק לי מימיך ונתחלקו המים שזה הי' אצל משה רבינו ושר"י2 פלא גדול, וכמארז"ל זוטרא דבכו מחי' מתים, שזה לא נמצא אלא בנביאים ואיזה מהם כמו אלי' ואלישע ויחזקאל.

אך להבין זה צ"ל תחילה מה שכינו הגמרא אותו ית' בשם קוב"ה. והענין הוא כי קוב"ה פי' שני תיבות קדוש וברוך, קדוש פי' שהוא קדוש ומובדל מגדר עולמות ולא כמו שהנשמה ממלא את הגוף הקב"ה ממלא את העולם, כי הנשמה בהתלבשותה בהגוף ה"ה מתפעלת ממקרי הגוף ויש בה שינוים פעמים כך ופעמים כך, אבל הקב"ה קדוש ומובדל מגדר עולמות ולכן כתי' אני הוי' לא שניתי, אתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר שנברא העולם בשוה שהו"ע סוכ"ע שכללות העולמות אינו נוגע ואינו פועל בו שום שינוי, ואף שעיקר החיות הוא מסוכ"ע אך הוא מחי' בדרך מקיף, ובאמת הוא בהעלם כמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא רק שהוא בהעלם וזהו פי' קדוש. ובלשון הקבלה פי' קדוש הו"ע דת"י3 שהוא קו האמצעי שעולה עד הכתר, ויש בו ב' מדריגות מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, דעת הו"ע העלאה ממטלמ"ע שהו"ע העמקת הדעת והתבוננות איך שאני הוי' לא שניתי ועי"ז בא לדביקות והתקשרות לא"ס ב"ה, וכמ"ש דע את אלקי אביך שפי' דע הו"ע התקשרות שזהו העלאה ממטלמ"ע, ובחי' ת"י4 הו"ע השפעת והמשכת החיות מלמעלמ"ט וזהו פי' קדוש.

הערות

  1. 1. והמשכילים יזהירו : הנחה מרשימות א' השומעים מהמאמר הנדפס לעיל ע' קנח ואילך. [וראה בהנסמן שם, ולא נכפלו כאן עוה"פ המ"מ וציונים]. בכותרת המאמר נרשם: מאמר ששמעתי מכ"ק אדמו"ר שליט"א בליובאוויץ, בהיותי פעם ראשונה שנת תרל"ט פ' תזריע מצורע.
  2. 2. ושר"י : וששים רבוא ישראל. [וכ"ה לעיל ע' קנט].
  3. 3. דת"י : דעת תפארת יסוד.
  4. 4. ת"י : תפארת יסוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.