שו

בעצמותו ית' בלא התפעלות כמ"ש אם ישים אליו לבו זהו בחי' שירה, היינו העלאה מבחי' איהו וגרמוהי לאיהו וחיוהי. וזהו מ"ש אתה הוא הוי' לבדך, אתה קאי על עבודת הכהנים כמ"ש אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, שזהו"ע המשכה מעלדאת"כ לעלדאת"ג. והוא קאי על עבודת הלוים כמ"ש ועבד הלוי הוא, שזהו העלאה מעלדאת"ג לעלדאת"כ, לבדך הוא מצד מ"ש ונשגב הוי' לבדו ביום ההוא, שזהו בחי' גבוה מעלדאת"כ ומעלדאת"ג. ובקי"ס שכתי' ויולך הוי' גו' ברוח קדים, רוח קדמונו של עולם, שהי' מד' גבוה שלמעלה מעלדאת"כ ומעלדאת"ג, אז אמרו שירה שלמעלה מהשיר של הכהנים והלוים. ועתה יובן מה שכתי' משה ובנ"י שני כללים וכתי' ישיר לשון יחיד, והיינו מפני שמשה הי' מעלדאת"כ ובנ"י הם מעלדאת"ג, ועכשיו שהי' מד' גבוה שלמעלה מעלדאת"כ ומעלדאת"ג שגם עלדאת"כ שוה כמו עלדאת"ג לכן כתי' ישיר לשון יחיד להורות שבאו למדריגה שלמעלה מעלדאת"כ ומעלדאת"ג, שבנ"י היו ג"כ במדריגת משה, והגם שהיא מדריגה גבוה כ"כ מ"מ השיגו בנ"י ג"כ לשם, והיינו מפני שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן.

ועתה יובן מהו המעלה של אז, כי מהו ענין אז, אז הוא אל"ף זיי"ן שהא' הוא על הז', ז' הוא ז' ימי בראשית שנת' בכמה מקומות [שהוא בחי'] גבוה מאד, וא' הוא למעלה מהז' שבז' ימים יש בחי' שבת וא' הוא למעלה משבת שהוא בחי' תענוג, כמ"ש אז תתענג על הוי' שלמעלה מבחי' ש' הוי' ובשבת כתי' שבת לה' הרי תענוג למעלה משבת, ולכן כתי' וקראת לשבת עונג שצריכים לקרות בשבת עונג, שבחי' עונג הוא למעלה משבת. אף שבשבת כתי' שער החצר הפנימי' הפונה קדים סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח, שבשבת מתגלה בחי' זו, מ"מ עונג למעלה משבת.

ועתה יובן הפי' לשון של ויאמרו לאמר, שזהו ע"ד מארז"ל כל עיסקא דשבתא כפול, עומר כפול מזמורו כפול קרבנו כפול, כי יש ב' בחי' שבת, שבתא דמעלי שבתא ושבתא דיומא, וזהו"ע כפול עילוי אחר עילוי, וכמ"כ הכא לכן הוא כפול מפני שהי' עילוי אחר עילוי. אשירה להוי שהשיגו מדריגה גבוה שהוא בחי' המשכה לש' הוי', סוס ורוכבו רמה בים רמה פרש"י השלכה והיינו מפני שמצרים התנשאו לקבל השפעה ממקום גבוה ששם כחשיכה כאורה, והגם ששם כחשיכה כאורה מ'מ לא קיבלו רק השפעה מבחי' אחוריים לכך פרעה אותיות העורף אבל בחי' פנימי' אינו מאיר אלא לבנ"י דוקא, כמ"ש יאר הוי' פניו אליך דוקא, לי ולא לו, ולכן בקי"ס שהי' מאיר מפנימי' דש' הוי' נטבעו בים כמ"ש אם תגביהי כנשר משם אורידך נאום הוי', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי' מאחר שהי' מפנימי' דש' הוי' נטבעו בים.

ועתה יובן מה שאי' על שלשה דברים העולם עומד, כי מהו"ע עולם, עולם הוא לשון העלם, ובריבוי העלמות יש ריבוי שינויים, וכדי שיהי' בבחי' עמידה