שה
שירה כמו שאיתא בזהר נהורא תתאה קורא תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך, וקאי על מדת המל', כמ"ש אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל. אך הענין הוא דהנה אי' בזהר איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד, פי' איהו וחיוהי כשאיהו מתייחד עם האורות, ופי' איהו וגרמוהי כשאיהו מתייחד עם הכלים. כי הנה מה שאנו קוראים חכ' וחסד אינו קאי על האורות, כי האורות שוים בכל הע"ס, רק שזה קאי על הכלים, כלי החכ' וכלי החסד, ולפעמים נק' הכלים בש' גופים כדאי' וכמה גופים תקינת לון, ואי' שם וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא, שכד אנת שהוא האורות מסתלק מן הכלים אשתארו כגופא בלא נשמתא, כמו שאנו רואים באדם בעת שישן שהנשמה מסתלק מהגוף ולא נשאר בגוף רק קיסטא דחיותא, וכמו"כ כאשר מסתלק האורות המאיר בהכלים אשתארו הכלים כגופא בלא נשמתא, רק קיסטא דחיותא נשאר בהם. ומוכרח לומר שהקיסטא דחיותא שנשאר בהם הוא מהארת הקו גופא, כמו באדם שכשהוא ניעור מאיר בו החיות בגילוי בשכל ובמדות אבל כשהוא ישן נסתלק ממנו החיות ונשאר בו רק קיסטא דחיותא, אך הקיסטא דחיותא הוא מחיות הנפש גופא שאנו רואים שיש לו הרכבת חלומות, וכמו"כ הכא ג"כ כשמסתלק האורות מן גרמוהי ונשאר בהם קיסטא דחיותא הוא ג"כ מהארת הקו גופא, כי דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי כמו שאיתא במשנה לענין בהכנ"ס הגם שנחרב יש בו ג"כ קדושה דכתי' והשימותי את מקדשיכם וקאמרינן מקדשיכם אפי' כשהן שוממין, ובהכנ"ס הוא מקדש מעט לכן גם כשנחרב יש בו קדושה מפני שדבר שבקדושה אינו נעקר ממקומו לגמרי, כן הכא כשהאורות מסתלקים מהכלים מ"מ נשאר בהכלים רשימה מהארת הקו שזהו בחי' איהו וגרמוהי שאין דבר שבקדושה נעקר לגמרי ומוכרח לומר כן, כי הנה אי' בתניא איהו וגרמוהי שאיהו מתייחד עם גרמוהי כדי לברוא בו וע"י בריאה יש מאין, כי עיקר בריאה הוא מאיהו ובלא איהו אינו יכול להיות בריאת העולמות, ומה שהוא נמשך ע"י גרמוהי דוקא הוא בכדי שיוכל להיות ריבוי ההתחלקות וריבוי התהוות הנבראים, וכתי' המחדש בכל יום תמיד מע"ב שחיות העולמות וקיום העולמות והתהוות העולמות הוא בכל עת ורגע, א"כ מוכרח לומר שכשהאורות מסתלקים מן הכלים ונשאר בהם קיסטא דחיותא הוא רשימה מאור הקו גופא שזהו בחי' איהו וגרמוהי שאל"כ הי' חוזר העולם לתוהו ובוהו.
וזהו"ע מה שמל' אומרת שירה שתוכלל מבחי' איהו וגרמוהי לבחי' איהו וחיוהי שזהו שיר שלמעלה מעבודת הכהנים ומעבודת הלוים, שעבודת הכהנים הוא המשכה מעלדאת"כ לעלדאת"ג ועבודת הלוים הוא העלאה מעלדאת"ג לעלדאת"כ והשיר הזה הוא למעלה מעלדאת"כ ומעלדאת"ג, ובקי"ס ג"כ שהפך ים ליבשה שעלדאת"כ נעשה עלדאת"ג אמרו שירה שהו"ע העלאת מבחי' איהו וגרמוהי לאיהו וחיוהי.
ובעבודה בנפש האדם מצינו ג"כ בחי' שירה הזאת, כי יש אדם שצריך לשיר והתפעלות זהו כמו שיר הלוים, אכן יש בחי' רעו"ד רצון פשוט ליכלל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.