רצו

המלך שזה תלוי באדם לכן נמשלו לנר, כי מה ענין של נר, נר הו"ע מל' סיהרא דלית לה מגרמ' כלום, וכמו שלנר צריכים להמשיך ג' דברים אור ושמן ופתילה, אור הו"ע כתר ושמן הו"ע חכ' ופתילה הו"ע יסוד, וכ"ז צריך להיות בנר והוא ע"י שמיחד השלשה דברים אלו ע"י האדם, כמו"כ כאן צ"ל אתעדל"ת ואח"כ אתעדל"ע. אבל תורה הו"ע יחוד י"ה תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמא וזיווגייהו תדירו שזהו אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת.

ומעתה יובן מ"ש ואכלתם אותו בחפזון ואי' במד"ר שגאולת מצרים הי' בחפזון ע"ש כי בחפזון יצאת מאמ"צ, והיינו מפני שגאולת מצרים הי' בלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה והוי' הכה כל בכור, וכתי' ליל שימורים, ושימורים הוא לשון רבים שיש בו ב' פי' הא' פי' שימורים לשון שמירה כי לילה הו"ע מל' ומל' הוא מקור לבי"ע ובבי"ע יש רע, בעשי' רובו רע, וביצי' מחצה רע, ובבריאה מיעוטא רע, והגם ששם אינו רק מיעוט רע מ"מ ה"ז רע לכן צריך שמירה שלא יהי' יניקה לחיצוני', אבל אצי' שהיא מדת יום שם כתי' לא יגורך רע, והגם שיש קליפה שהיא נגד אצי' ג"כ, מ"מ מעמדה היא בבריאה. וזהו"ע מה שאי' בזהר תליסר עלין מסחרין לשושנה, שושנה זהו ענין מל' ומל' היא מקור לבי"ע ובבי"ע יש רע לכך מסחרין לה שלא יהי' יניקה לחיצוני'. ואי' שם שיש ה' עלין תקיפים לאגנא עלה, פי' לאגנא להגן שלא יהי' יניקה לחיצונים. ובזה ניחא מה שבברכות נשואין ברכה ראשונה פותחת בברוך ואינה חותמת בברוך וברכה שני' פותחת בברוך וחותמת בברוך, והיינו כי מהו ענין חתימה, חתימה הו"ע שמירה, לכך ברכה ראשונה שהיא כנגד יום ויום אינו צריך שמירה, לכך אינה חותמת בברוך, וברכה שני' מפני זה חותמת בברוך שהו"ע שמירה, מפני שהיא כנגד מדת לילה כמ"ש יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת, ולילה צריכה שמירה כמו שאי' בגמ' שלש משמורת הוה הלילה ראשונה חמור נוער שני' כלבים צועקים שזהו"ע קליפות לכך צריכה שמירה שלא יהי' יניקה לחיצונים. לפיכך מצינו שאפי' לילה בשבת צריכה ג"כ שמירה שאנו אומרים מגן אבות.

ובדרך עבודה הענין הוא דהנה תושב"כ נק' בש' יום ותושבע"פ נק' בשם לילה, כמו שאי' בילקוט ויהי שם משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה ופריך מנא הוה ידע אימתי יום ואימתי לילה הא נהורא שרי' עמו, ומתרץ כשלמדו עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמדו עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, נמצא שתושב"כ הוא יום ותושבע"פ הו"ע לילה, ובתורה שייך שמירה כמ"ש ושמתם ואי' בגמ' זכה נעשה לו סם טוב לא זכה ח"ו להיפך, ואיזה שמירה שייך בתורה שלא יפול בגסות ויוהרא, וזה לא שייך אלא דוקא בתושבע"פ, כי בתושב"כ כשלומד פ' חומש שם לא שייך שום גסות ויוהרא רק כשלומד פוסקים ומשנה יכול לבוא עי"ז לידי גסות ויוהרא לכך צריכה שמירה. וכן כתי' זכור זו מקרא ושמור זו משנה, שמשנה צריכה שמירה.