רפח

יש אם למקרא יש אם למסורה, אבל טעמי תורה לא נתגלה אלא דוקא לע"ל ע"י בבכי יבואו ובתחנונים אובילם יתגלה טעמי תורה שלמעלה מחכ', כי כדי להשיג למעלה מהחכ' צריך לזה דוקא ע"י בכי', ע"ד שמצינו בחנה שנא' ותתפלל חנה על הוי' ועל מה היתה תפילתה על בנים ובנים לאו בזכותא תלי' מלתא אלא במזלא ובחי' מזל הוא למעלה מחכ' שאבא יונק ממזלא ואבא הוא חכ' ויונק ממזלא, וע"י בכה תבכה באתה למד' זה, וכך לע"ל ע"י בבכי יבואו ובתחנונים אובילם יתגלה להם טעמי תורה. וזהו בלילה, ע"י בכה תבכה בלילה, שירה עמי יתגלה שירה ורננה דאורייתא שזהו טעמי תורה.

ועתה יובן מה שנא' ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר, אחת היא יונתי, אחת פי' שנמשך מאחד היינו למסור נפשו באחד, שמס"נ הוא למעלה מטו"ד, שיש אהבה עפ"י טו"ד דהיינו לאהבה את הוי' כי הוא חייך ומה שאדם אוהב חיי נפשו וזה שהוא חיי החיים כש"כ שהוא אוהב אבל מס"נ הוא למעלה מטו"ד. וכשישראל הם במדריגת אחד אז ישראל במדריגה גבוה שהם למעלה מחכ' ואורייתא מחכ' נפקת אז ישראל משפיעים באוריי' ונק' אז התורה בשם מאורסה, וזהו דוקא שישראל הם בבחי' אחד אבל אם אינם במד' זו אז אורייתא משפיע בישראל שנשמות ישראל הם מקושרי' בז"א ואורייתא מחכ' נפקת. וזהו שארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו בתפילותיהם של ישראל, שתפילה הו"ע יהי רצון שיומשך רצון חדש שלמעלה מהחכ', כי ע"פ חכ' יוכל להיות גזר דין כמארז"ל אין יסורים בלא עון אבל ע"י תפלה שתפילה הו"ע רעוא דכל רעוין מקור כל הרצונות יומשך רצון חדש שיכבשו רחמי את כעסי, שעל ידי תפילה יוכל להמשיך מדריגה שלמעלה מבחי' חכ' כמו על ידי מסירות נפש. ולע"ל על ידי בבכי יבואו יתגלה הוי' דלעילא. הגם שלאחר מ"ת גם כן נתגלה הוי' דלעילא, אך זה שנתגלה זהו רק ההוי' שבחכמה אבל לע"ל יתגלה טעמי תורה שלמעלה מהחכמה. וזהו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כמו שקודם מתן תורה אינו נתגלה רק הוי' תתאה ולאחר מתן תורה נתגלה להם הוי' דלעילא אך איזהו שבבחי' חכמה, אבל לע"ל יתגלה הוי' דלעילא שלמעלה מחכ'.