רפז

ההתחדשות. הענין הוא הנה כתי' ובלילה שירה עמי שיש מדרגה באורייתא שנק' בש' שירה ורננה דאורייתא, שמצינו בדוד שאמר זמירות היו לי חוקיך אמר לו הקב"ה זמירות קרית לי' ונענש ע"ז משום שיש בחי' שהיא גבוה מזמירות. כי בתורה יש ד' בחי' טנת"א שהם כנגד דצח"מ, אותיות הם בחי' דומם, ותגין הו"ע צומח, ונקודות הם ענין חיה, טעמים הו"ע מדבר. הנה אותיות הם מחג"ת שהם כלים שע"י נמשך השכל לידי גילוי כי בלא אותיות אינו יכול להמשיך השכל לידי גילוי ע"ד כמו שמצינו באדם אף שהוא חכם גדול הרי צפון ונעלם אצלו השכל אלא ע"י אותיות ממשיך השכל לידי גילוי, ואפי' כשיש אצלו אותיות מ"מ צריך ג"כ צמצום, כי עצם השכל כמו שהוא אינו יכול לימשך באותיות אלא ע"י צמצום דוקא, והוא עד"מ חבית גדולה של יין אין יכולים לשתות ממנה כ"א כשמצמצם בכלים קטנים, כך השכל אין יכול להמשיך כ"א ע"י צמצום דוקא שצ"ל צמצום התפשטות והמשכה ובחג"ת צ"ל ג"כ צמצום התפשטות והמשכה, ופעם נת' שהם כנגד ג' ידות, וזהו"ע אותיות. ותגין הם גבוהים מאותיות שתגין הוא בחי' כתר כמ"ש דאשתמש בתגא חלף, וכשעלה משה למרום מצא להקב"ה שקושר כתרים לאותיות, ות"ת דאימא נעשה כתר לז"א נמצא שתגין הוא מבינה. ונקודות הוא מחכ' שנקודה הוא יו"ד ויו"ד הו"ע חכ', וכמו שחכ' הוא מנהיג למדות כך נקודות מנהיגים אות האותיות כמו אב או אם, אם הוא נקוד בפתח אז הוא אב ובאם הוא בנקודה אחרת נושא פי' אחר, ואֵם אם הוא בצירי אזי הוא אֵם, ואם הוא בחיריק הלא אז הוא תיבת אִם, ובכלל הוא ע"ד נקודה בהיכלא שההיכל הולך אחר הנקודה, וזהו"ע נקודות.

וענין טעמים הוא למעלה מחכ', שהוא בחי' כתר שהו"ע תענוג שלמעלה מחכ' כמ"ש אז תתענג על הוי' שהוי' הו"ע חכ', הוי' בחכ', ועונג הוא למעלה מחכ' כמ"ש ואהי' אצלו שעשועים יום יום, שעשועי המלך בעצמותו. ומהו"ע תענוג הוא כמו שמצינו באדם שבא לו איזה השכלה הנה הוא מתמלא תענוג וזהו דוקא שהשכל הוא חדש אצלו אז הוא קרוב למקורו לכן יש לו תענוג, אבל לאחר שנתיישן ה"ה רחוק ממקורו אז אין לו תענוג, וזהו ע"ד מים חיים שמיד שהם נובעים מהמקור אז נק' בש' מ"ח אבל כשהם רחוקים מהמקור כמו נהר אז אינן נק' מ"ח, נמצא מזה שטעמים הוא בכתר. והגם שנת' במ"א שטעמים הוא בחכ', אלא לפי האמת שניהם אמת, שבשעה שאנו אומרים שהאותיות הם ממל' שיש ב' מיני אותיות שיש אותיות שבדבר הוי' שמים נעשו שהוא ממל' אז טעמים הוא בחכ', אבל בשעה שמדברים אותיות שהם אותיות התורה שהוא מחג"ת אז טעמים הוא בכתר, שיש טעם גלוי וטעם שאינו גלוי ע"ד שתוק כך עלה במח' וכי אין בה טעם אלא שהוא טעם שאינו גלוי, וטעם שאינו גלוי הוא בכתר וטעם גלוי הוא מחכמה.

והנה עכשיו לא נתגלה כ"א אותיות תגין נקודות, אותיות ע"ד מ"ט א"ק, מנלן א"ק, תגין כמארז"ל ר"ע הי' דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילי של הלכות, ונקודות