רפו

שאינו יודע מהו"ע של הש' מ"מ פועל בבחי' מקיף ועי"ז עשו עיר ומגדל בלעו"ז שהו"ע שפחה כי תירש גבירתה, ומפני זה גדול החטא שלהם שאין להם חלק לעוה"ב. ועד"מ עיר הנידחת ג"כ אי' במשנה שאין לה חלק לעוה"ב ופליגו בה שני תנאים ח"א עיר הנידחת לא היתה ולא תהי' אלא דרוש וקבל שכר וח"א אני ראיתיה וישבתי על תילה, הגם שכתי' לא ידח ממנו נידח אלא מאחר שעיר עושים הסכם הוא ע"ד דור הפלגה.

וזהו החטא של דור הפלגה, וע"י השעבוד וביטוש במצרים נזדככו וזכו למ"ת. וראי' לזה שע"י ביטוש וביטול יכולים להזדכך הוא כמו שאי' בזהר בריש מתיבתא אעא דלא שליט בי' נהורא מבטשין לי', גופא דלא סליק בו נהורא דנשמתא מבטשין לי' וסליק בו נהורא דנשמתא, ואף סט"א בעית למעבד הכי ולא יכלית, לפי שבקדושה הנשמה היא משרש גבוה מתהו שקדמה לתיקון רק שנפלה בשה"כ וע"י ביטוש וביטול היש לאין יכול להחזירה למקורה ויכולה לקבל אורות דתהו, וזהו ג"כ אבן בוחן דמצרים, והוא ע"ד הוי' צדיק יבחן שדוקא צדיק אז הוא יבחין לפי שבקדושה ע"י שמאלו תחת לראשי נעשה התקרבות אבל סט"א בעית למעבד הכי ולא יכלית לפי שבסט"א אדרבא ע"י ביטוש וביטול הוא בועט ומחרף ומגדף. וזהו"ע השעבוד של מצרים כדי לזכך החטא של דור הפלגה.

ועתה מתורץ מה שהוצרך השעבוד ומ"מ דוקא בדור הזה. ועיקר כונת השעבוד הוא הבכי' כמ"ש ויאנחו בנ"י מן העבודה ותעל צעקתם אל האלקים, בצר לך ומצאוך, ושבת עד הוי' אלקיך, מן המיצר קראתי י"ה, וע"י הבכי' נתגלה להם הוי' דלעילא. והוא ע"ד מ"ש מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא, ומהו הבכי' שלהם הוא ע"ד מ"ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל שיש פרסא המבדיל כמ"ש ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו לכן בכו אנן בעינן למהוי קדם מלכא שיתגלה לנו הוי' דלעילא, וע"י הבכי' נתגלה להם הוי' דלעילא, כך ע"י ויאנחו בנ"י מן העבודה עי"ז נתגלה להם ש' הוי' דלעילא, שבכי' הוא התעוררות רחמים רבים, שיש ב' בחי' רחמים, רחמים בסדר השתל' שחסד משפיע לרחמים שיש מדת דין כנגדו וזהו הוי' רחום וחנון שהוי' משפיע לרחום, ויש רחמים שלמעלה מסדר השתל' וזהו כמ"ש חנון ורחום הוי' והוא בחי' ואתה ברחמיך הרבים לא עשיתם כלה, וזהו"ע העלאה והמשכה, בכי' הו"ע העלאה ועי"ז נמשך הוי' דלעילא, ע"ד חתן וכלה חתן הוא המשכה מלמעלמ"ט וכלה הוא העלאה מלמטלמ"ע, ועד"ז תורה ותפלה שזהו"ע אתוון נוקבין ואתוון דוכרין. ובלעו"ז מצינו ג"כ ענין העלאה והמשכה, הרהורי עבירה קשה מעבירה עצמה, אדם מטמא עצמו מעט מלמטה מטמאין אותו מלמעלה הרבה.

ועל לע"ל כתי' ג"כ בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, ומה הוא הבכי' שלהם. אלא הענין הוא כמ"ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות שמשמע כמו שביצי"מ הי' התחדשות בגילוי כמו"כ לע"ל יהי' ג"כ התחדשות, וצ"ל מהו