רפה

אך הנה אי' בפע"ח שנשמות שהי' בשעבוד מצרים הי' גלגול דור הפלגה וע"י השעבוד נזדכך החטא שלהם, לכן מה הי' החטא שלהם של דור הפלגה הוא כמ"ש ותהי להם הלבינה לאבן לכן השעבוד שלהם הי' ג"כ בחומר ובלבינים, ולכן אמר פרעה ואת תוכן הלבינים תתנו לא תגרעו, היינו שכמספר האבנים שעשו במגדל בעת החטא כך נעשה ג"כ במצרים בעת הזיכוך, וע"י הזיכוך נזדכך החטא.

אך יש להקשות על פע"ח ממשנה דסנהדרין שאי' שם שדור הפלגה אין להם חלק לעוה"ב כמ"ש ויפץ הוי' אותם ומשם הפיצם, פי' משם הפיצם מעוה"ב. והכא משמע שנזדככו ע"י השעבוד של מצרים. אך יש לתרץ שמה שאמר שאין להם חלק לעוה"ב היינו עולם התחי' שיתלבשו נשמות בגופים זה אין להם, אבל הנשמה עצמה נתקן בשעבוד מצרים, כי הנשמה בעצמה נמשכה ממקום גבוה ע"ד מ"ש וירד הוי' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם, אמר ר' ברכי' וכי בני חמרייא או בני גמלייא הוה ומאי כתי' בני אדם, אלא בני אדם קדמאה, שנשמתן הי' משרש גבוה רק שנפלו בשבה"כ ובאו לבנות עיר ומגדל, כי דבר שניטל משרש גבוה נופל בשבה"כ למקום נמוך דוקא, ע"ד ופני ארי' אל הימין שהוא למעלה משרש גבוה ולמטה ע"י שבה"כ נעשה חיה טמאה, מפני זה יכול להיות שהנשמה שלהם יזדכך שזהו ע"י השעבוד דמצרים נזדככו. וצ"ל מה הי' החטא שלהם. הנה החטא שלהם הי' שאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל.

ולהבין ענין מגדל דלעו"ז צ"ל תחילה מהו"ע עיר ומגדל דקדושה שענין מגדל בקדושה הוא כמו שאי' בס"י שתי אבנים בונות שתי בתים ושלש אבנים בונות ששה בתים, וענין אבנים הו"ע אותיות כמו עד"מ מריבוי אבנים נעשה בית ומריבוי בתים נעשה עיר, כמו"כ מריבוי אותיות נעשה תיבה ומריבוי תיבות נעשה כללות עולם הדיבור שהו"ע עיר אלקינו. וזהו מ"ש כי מציון תצא תורה ודבר הוי' מירושלים, דבר הוי' שהוא מקור כל ההויות זהו מירושלם שהוא כללות עולם הדיבור ומציון שהוא פנימי' ירושלים תצא תורה שתורה הוא פנימי' האותיות. וזהו"ע מגדל ע"ד מ"ש מגדל עוז ש' הוי'. וזהו שנא' גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו ובכלל עיר קאי על ש' אלקים ומגדל נק' ש' הוי', וזהו"ע עיר ומגדל דקדושה. ובכדי שיוכלו להמשיך מבחי' זו צריך להיות תחילה יראה וביטול כמ"ש את אלקים ירא, אמנם הנה דור הפלגה באמת ידעו שההשפעה צריך להיות דוקא מבחי' עיר ומגדל דקדושה ולזה צריכים יראה וביטול אך הם לא רצו לקבל בבחי' יראה וביטול אלא הי' רוצים שיהי' השפעה גשמי' בלא יראה וביטול, ע"ד מ"ש והתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך פי' הגם שבשרירות לבי אלך מ"מ שלום יהי' לי. מה עשו, עשו עיר ומגדל דלעו"ז כמ"ש ותהי להם הלבינה לאבן, אבן הוא א' ב"ן שש' הוי' במילוי אלפין בגימט' מ"ה ומ"ה הוא מברר ב"ן, ומ"ה הו"ע ביטול, והם לא רצו לקבל בבחי' ביטול, מה עשו ותהי להם הלבינה, לבינה הוא מל' דנוגה שמחי' ע"ד מקיף כך הם רצו שיהי' להם השפעה בלא ביטול אלא ע"ד מקיף והוא כמו השבעות השמות וקבלה מעשיות שמשביע את הש' הגם