רפב

לא נתגלה להם. ומפני זה ניחא מה שכתי' לא נודעתי ולא כתי' לא הודעתי שעפ"י כללי הדקדוק הי' צריך לכתוב לא הודעתי אבל עכשיו שקאי על ש' הוי' עילאה לכן כתי' לא נודעתי, אבל אחר מ"ת כתי' לכן אמור לבנ"י אני הוי' שנתגלה להם הוי' דלעילא.

אך צ"ל מפני מה אנו משיגים ש' הוי' עילאה והם לא השיגו רק ש' הוי' תתאה. אך הענין הוא כי הנה כתיב עם לבן גרתי ופרש"י תרי"ג מצות שמרתי, וכן ארז"ל במשנה קיים אברהם אבינו את כל התורה עד שלא ניתנה, וצ"ל איך קיימו את המצות הלא יש מצות כמו מצות תפלין שתפילין היא מצוה גדולה וגבוה וניתנה בד' בתים קדש והי' כי יביאך כו' ומה כתי' בה ענין יצ"מ, ומאחר שלא הי' עדיין השיעבוד האיך שייך סיפור יצ"מ, ועד"ז כל המצות. אך להבין מצות שלהם צ"ל תחילה המצות שלנו. כי ענין המצות שלנו הו"ע רמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא, וצ"ל הלא אין לו גוף ולא דמות הגוף ואיך שייך לומר אברים. אך הנה ענין אבר הו"ע כלי, כמו שאברים הם כלים להשראת החיות כך המצות הם כלים להשראת אוא"ס, ויש למעלה בחי' אדם כמו למטה, כמו למטה אדם נחלק לג' כלים ראש גוף ורגל, ראש הוא חב"ד וגוף הו"ע חג"ת ורגל הו"ע נה"י, ובפרט יש רמ"ח אברים, כך למעלה כתיב בצלם אלקים עשה את האדם, שבכלל נחלק לג' כלים חב"ד חג"ת נה"י, ובד"פ יש רמ"ח שז"א הוא בעל ט' ספי' ט' פעמים ט' עולה פ"א ראש תוך סוף הוא רמ"ג וה' חסדים המגדילים הם רמ"ח וזהו רמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברים דמלכא, והאבות ע"י העבודה שלהם נעשו מרכבתא עילאה לבחי' אדם העליון ע"ד מ"ש והחיות נושאות את הכסא ודמות כמראה אדם שעל הכסא, שהחיות ע"י ביטול שלהם מנשאות את הכסא ודמות כמראה אדם שעל הכסא, רק שם נאמר כ"א דמות כמראה אדם שזהו רק דמות מחמת שהמלאכים הם בבריאה בלבד וברי' לגבי אצי' אין לה ערוך כלל שבאצי' שם הוא הפרשת אוא"ס ושם בחי' אדם גופא, והאבות ע"י ביטולם ומס"נ כמ"ש בעשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו שהם כנגד עשרה כוחות הנפש עי"ז נעשו האבות מרכבתא עילאה לאדם גופא דאצי' וזהו בדרך כלל. ובד"פ אברהם הי' מרכבה לבחי' החסד ויצחק למדת הגבורה ויעקב הי' כלול משניהם. וזהו"ע מ"ש כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו, וענין לסגולתו הוא ע"ד והייתם לי סגולה, כי המצות הם ענין סגולה, כי ענין סגולה הוא למעלה מטו"ד כי אין אנו מבינים מפני מה זה מ"מ ה"ז סגולה, כך מצות הם ג"כ למעלה מטו"ד כגון מצות תפילין שע"י שמניח הד' בתים ממשיך ד' מוחין, ומה הם הד' מוחין והאיך ממשיכים אותם אין אנו יודעים מ"מ הרי ממשיכים. וזהו פי' כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו ויש בו ב' פי' הא' שיעקב בחר לו י"ה והב' שי"ה בחר לו יעקב כדי שיהי' לאחר מ"ת ישראל לסגולתו, שיעקב הי' הכנה למ"ת.

ומעתה יובן מ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי הגם שנזכר אצלו ש' הוי' אך זהו רק הוי' תתאה שבאל שדי שאמר לעולמו די אבל ש' הוי' עילאה לא נודעתי, מפני שאבות קיימו המצות בלא ציווי אלא מעצמן בביטול