רפא

הפלגה ומעשה סדום דין הי', ופי' מתנות כהונה דין אמת, אבל אלו מפני מה נשתעבדו. ועוד אי' במד"ר פ' וארא ע"פ ופניתי אני לראות חכ' הוללות וסיכלות כי מה האדם שיבוא אחר המלך את אשר כבר עשהו ודרשו שם שקאי על שלמה ומשה, על שלמה שנתחכם כנגד חכמת התורה, ועל משה שאמר אד' למה הרעותה מסיק שם שחכ' ודעת של משה הוא מהוללות וסיכלות כי מה האדם שיבוא אחר המלך את אשר כבר עשהו, כי מה לו לחשוב אחר גזירות המלך.

ולהבין כ"ז צ"ל מ"ש וארא אל אברהם באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי, הלא יש כמה פעמים ש' הוי' אצל אברהם שאפי' בעת שהי' שמו אברם² מצינו ג"כ אצלו ש' הוי' כמ"ש ויאמר הוי' אל אברם לך לך, וארא אל אברם, והוי' אמר המכסה אני מאברם. אך הענין הוא הנה כתי' ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו ואי' בזהר דהפסיק טעמא הוא ע"ד מ"ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, ויש שם שני הבדלות הא' יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל והשני ויעש אלקים את הרקיע ויבדל, והשני הבדלות אלו הא' הוא ע"ד מ"ש והבדילה הפרוכת בין קודש לקה"ק, והשני הוא בין קודש לחול, והגם שבגמ' חשיב שם ז' הבדלות, אך זהו בדרך פרט ובכלל הם ב' הבדלות בין קודש לקדה"ק ובין קודש לחול.

ולהבין זה צ"ל תחילה פי' של ש' הוי', שיש כמה שמות, אלקים הוא לשון דיין, וא"ל הוא כח ויכולת, שד"י שאמר לעולמו די, ומהו פי' של הוי'. הנה הוי' הוא לשון מהוה שהוא מקור כל ההויות שממנו נתהוה עולמות, כי הנה יש ענין השתל' עילה ועלול ה"ז ע"ד השתל' ברוחניות אבל להיות ענין בריאה יש מאין צ"ל דוקא ע"י ש' הוי', לפיכך יש בש' הוי' יו"ד בראשו שיו"ד הו"ע צמצום כי בכדי שיוכל להיות בריאה יש מאין אפי' בחי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו צ"ל ע"י צמצום דוקא, ואח"כ ה' התפשטות, וא"ו המשכה, עד שיוכל להיות ה' אחרונה בהבראם בה' בראם שש' הוי' הוא מקור כל ההויות. ואף שהוא מקור כל ההויות מ"מ הוא קדוש ומובדל מגדר עולמות, לא כמו הנשמה שממלא את כל הגוף ה"ה מתלבשת בגוף ומתפעלת ממקרי הגוף, אבל ש' הוי' הוא קדוש ומובדל מגדר עולמות, ואעפ"י שהוא קדוש ומובדל מ"מ ה"ה מהוה את העולמות, וזהו"ע הוי' תתאה, אבל הוי' עילאה שם לא שייך לומר עולמות אלא כלול בעצמותו והוא עד"מ כמו שבאדם יש בו מחשבה ודיבור, דיבור הוא לזולתו, אבל מחשבה הוא צפון ונעלם, וזהו"ע הוי' עילאה שהוא כלול בעצמות. וזהו"ע מ"ש עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד, כי מיד שעלה ברצונו לברא את העולם מיד נבראו אלא שהי' כלולים בעצמו', וזהו פי' עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו אחד שש' הוי' הי' כלול בעצמו'. ותיבת הוא, הוא ג"כ ר"ת הוא ושמו אחד, שהי' השם כלול בעצמו', וזהו"ע ב' שמות הוי'. וזהו פי' וארא אל אברהם באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי, והגם שמצינו כמה פעמים ש' הוי' אצל אברהם, זהו רק הוי' תתאה שבאל שדי שאמר לעולמו די, אבל הוי' עילאה