רפ

כללים וכספו לא נתן בנשך, הלא אין זה כלל אלא פרט. אך הנה ביום הכפורים אומרים כל ישראל על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית, לכאורה הלא יש עני שאינו לווה ואינו מלוה בריבית מה הוא אומר על חטא הלא אין בו החטא הזה. אך מ"מ יכול כאו"א למצוא בעצמו החטא באופן אחר ע"ד מארז"ל אין נשך בלא תרבית ואין תרבית בלא נשך, פי' נשך הוא כמארז"ל אם השיך הנחש בלי לחש, שקודם הנחש לא הי' תאות לא מבעי תאות איסור בודאי לא הי' אלא אפי' תאות היתר לא הי', ואחר הנחש נתהוה התאות, וזהו ענין נשך, אין נשך בלא תרבית מאחר שעושין נשך בקדושה נעשה ריבוי בקליפה, נמצא שכל או"א יכול למצוא בו החטא באופן כזה. ואח"כ בא ישעי' והעמידן על שש ואח"כ על שתים, עד שבא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי' שע"י שיהי' באיש ישראלי חיות באמונה יכול לבוא לקיים כל התרי"ג מצות.