ערה

דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות

בס"ד. הנחה פ' בשלח תרל"ט, ליובאוויץ.

דרש ר' שמלאי¹ תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ובא דוד והעמידן על אחד עשר הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו וכו' וכספו לא נתן בנשך, ואח"כ בא ישעי' והעמידן על שש, ואח"כ על שתים, עד שבא חבקוק והעמידן על אחת. ופרש"י מפני שבדורות הראשונים היו יכולין לקיים כל התרי"ג מצות אבל אח"כ כשנתמעטו הלבבות שאינם יכולים לקיימם בא דוד והעמידן על אחד עשר. והקשו כל המפרשים הלא התורה היא נצחית, וכתי' לא תוסיפו ולא תגרעו שאפי' נביא אינו רשאי לחדש אפי' אות א' שצריכין לקיים כל התרי"ג מצות, לא מבעי השס"ה ל"ת בודאי צריכין לקיים, אלא אפי' הרמ"ח מ"ע שיש איזה מצות מהם שאין יכולים לקיים בזמן הזה היינו מצות התלויות בכהן או בלוים או מצות התלוי' בארץ, אבל מ"מ הרי פ"ז מצות עשה נשארו² שצריכין לקיימם, והאיך אמר שבא דוד והעמידן על אחד עשר, ותירצו שם מה שתירצו. אבל לפי האמת התירוץ הוא שמה שאומר שהעמידן על אחד עשר אין הפי' שנגרעו ח"ו אלא העמידן בקיום, מפני שראה שאין יכולים לקיימם מצא המצאה שע"י הי"א כללים יבואו לקיים כל התרי"ג מצות³, וכמ"ש מה הוי' שואל מעמך כ"א ליראה, וחשיב שם לאהבה אותו ולדבקה בו ולכאורה הלא כתי' אחת שאלתי, אלא הפי' הוא שע"י יראה במילא יבוא לאהבה אותו ולדבקה בו, כמ"ש בדוד אחת שאלתי מאת הוי' אותה אבקש שבתי בבית הוי' וחשיב שם לחזות בנועם הוי' ולבקר בהיכלו, אלא