רעא

מן השמים ואח"כ הללו גו' מן הארץ וכאן אומר ארץ קודם שמים. והענין דהנה הודו הוא תורה, דמלאכים אמרו אשר תנה הודך על השמים, אך לא נתן להם תורה כ"א על הארץ דוקא, והשמים מקבלים מהארץ וכמ"ש היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני, היושבת בגנים היינו נשמות שיושבין בג"ע ולומדים תורה ומלאכים מקבלים מהם, לכן א' ארץ ואח"כ שמים.

ואח"כ אומר וירם קרן לעמו כו', והענין דהנה כתי' יראו את ה' קדושיו וצ"ל למה קדושיו דוקא, והלא כתי' ייראו מה' כל הארץ²¹. והענין דהנה יראו מה' שהוא יראה מרחוק מצד שם אלקים זהו כל הארץ, שכ"א יוכל לבוא לבחי' זו, אבל יראו את הוי' דהיינו שיהי' טפל ובטל לש' ה' זהו דוקא קדושיו, קדשנו במצותיו וציונו, והוא מ"ש לבנ"י עם קרובו, ועי"ז כי אין מחסור ליריאיו, אין הוא אין שלמעלה מסדר השתל', ועי"ז נמשך מבחי' אין שלמעלה מסדר השתל', והנה זהו מ"ש לבנ"י עם קרובו.

וענין הקרן הנה יש בזה כ"פ ג' פי'²², (א) ל' קרן זווית וכמ"ש בזהר על משנה ובא לו לקרן דרומית מזרחית, ובא לו לקרן בקדמיתא קודם שיבוא לבחי' דרומית שהוא אהבה וכמ"ש גבי אברהם הלוך ונסוע הנגבה, וצ"ל קודם לזה קרן. והענין דהנה קרן עד"מ קרן דרומית מזרחית הנה כמה שנמשך דרום הוא דרום, ומה שנמשך מזרח הוא מזרח, והקרן בעצמו אינו מציאות בפ"ע כלל והוא מורה על ביטול, (ב) מלוכה נק' קרן כמ"ש רמה קרני, קרן חזית, והוא ביטול העם אל המלך דהנה המלך הוא מציאות בפ"ע והעם מציאות בפ"ע והאיך הם מתחברים זהו ע"י הביטול, ולמעלה הו"ע קבלת עומ"ש. ועי"ז ממשיכים שיש עוד פי' (ג) ל' קרן עור פני משה, דהנה על משה כתי' ואנחנו מה שהוא בחי' חכמ"ה כח מ"ה, שהוא ראשית השתל', אבל קרן עור פני משה הוא למעלה מסדר השתל'. וזהו שממשיכים ע"י הביטול, וזה א"א לימשך ע"י אהבה שהוא יש מי שאוהב אבל יראה שהוא אינו יש שהרי הוא בטל לכן עי"ז ממשיכים בחי' זו. (היה נראה שמפרש לפי פי' הא' שהקרן הוא בחי' שהוא בטל תמיד מפני דנתב"ס, ופי' הב' ביטול עולמות התחתונים לבחי' מל' וכ"ז העלאה, ופי' הג' המשכה פי' שע"י הביטול או ביטול דמל' או הביטול לבחי' מל' עי"ז ממשיכים מאור הכתר כן נ"ל עכ"ה).

והנה מ"ש הללויה הללו את ה' מן השמים כו' הללו גו' מן הארץ הוא להמשיך חדוש הישינות, דבכ"ע מחי' ומהווה נבראים והו"ע בריאה יש מאין, ולזה צ"ל זיווג חו"ב, דבינה הוא יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש, וחכ' הוא אין דוהחכ' מאין